קלנדיה
התנהלות כוח מג”ב שפשט על פתח המחסום שדרכו עוברים לגדה לא הייתה חריגה. שום דבר לא היה יוצא דופן כשהשוטרים עלו על אוטובוסים שיעדם ירושלים וערכו בדיקה חוזרת לאנשים שנבדקו במחסום לפני שתיים שלוש דקות ועיכבו אותם זמן נוסף, גם חסימת הדרך והדרישה להציג תעודות ואישורים לא הייתה יוצאת דופן, אפילו לא זה שיצרו שתי קטגוריות, של מי שבסדר לבדיקתם: “אתה יכול להמשיך” ומי שצריך בדיקת עומק: “אתה תעמוד פה”.
גם אחרי שעה ורבע של פעילות, כשהצליחו לצוד צעיר שחזר מהעבודה והייתה לו “רק” תעודת זיהוי, כי תוקף אישור העבודה שלו פג ואת החדש עוד לא קיבל, גם אז, כשעיכבו אותו ובדקו את התיק שלו ואת גופו הם לא היו אלימים. הם עשו את מה שהם עושים כי ככה הם צריכים לעשות. וכשדווחו בקשר על הבחור וקיבלו הוראה להביא אותו לחקירה בעטרות ושניים הובילו אותו ביניהם, גם אז הם לא היו בוטים ולא היו גסים. הם היו יעילים. ואחרי זמן, כשנסעתי משם וחלפתי על פניהם וראיתי את הפלסטיני ושתי ידיו מסוכלות לפני גופו וחשבתי שאני רואה שידיו באזיקים אבל לא הייתי בטוחה, ולא ידעתי אם לקחו אותו לתחנת המשטרה שבעטרות או לתחנת השב”כ שבעטרות, גם אז לא היה שום דבר חריג, לא באירוע ולא בהתנהלות, לא העיכוב ולא המעצר, לא באזיקים שהיו לבחור על הידיים או לא היו, אפילו לא בכמו סלקציה של ה:”אתה תעמוד פה” וה:”אתה יכול להמשיך”.
מה שהיה חריג זו הצמרמורת שהייתה לי בגב, זה התאריך והחיבור הפרטי שלי למה שפה אל מה ששם.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-