קלנדיה
בוקר ארוך ועמוס בקלנדיה
כשהגענו, היו מספר מכוניות משטרה במגרש החניה של האוטובוסים, בצד הישראלי. השוטרים הוציאו את תכולת רכב החוצה. פלסטינאי סיפר לנו שמדובר ברכב גנוב ושהעבריינים נתפסו.
6:00 הגענו מאוחר הבוקר, בשל מספר תקלות. במחסום, תורים ארוכים שמגיעים עד הקצה הרחוק מאוד של מגרש החניה.
כל חמשת תחנות הבדיקה פתוחות, אך יש רק תורים קצרים לפני כל תחנה. הייתה בדיוק החלפת משמרות ובקשנו מחיילת, במשמרת החדשה, שתאפשר ליותר אנשים להיכנס בכל פתיחת קרוסלה. היא ענתה שהאנשים צריכים להמתין בסבלנות. יחד עם זאת, שמנו לב שאכן היא השאירה את הקרוסלות פתוחות לזמנים ארוכים יותר.
הלחץ היה כה גדול, שב 6:25 התורים “קרסו” לגמרי ולקח יותר מחצי שעה עד שיחסית חזר הסדר. וגם אז, התורים היו ארוכים, מגיעים מעבר לסככה.
6:08 שני קציני המת”ק הגיעו. הם עמדו ושוחחו למרות שהיו כבר אנשים שחיכו בשער ההומניטרי. שאלנו אותם ב6:15 מדוע השער עדיין לא נפתח. אחד מהם ענה שהם מחכים לאיש בטחון, כדי שלא ידקרו אותם. השני הביט באנשים ללא הבעה והמשיך לשתות קפה.
דקה אח”כ, הגיע שומר (ושוטרת), והם פתחו את השער. (השומר לא עמד קרוב לקצינים ובילה את רב זמנו בתא, כך שלא ברור איך יכול היה להגן עליהם.)
קציני המת”ק טפלו בשקט ובאדיבות באנשים בשער – אך בהקפדה. אנשים מבוגרים ללא רישיון, המורשים לעבור רק אחרי 8 בבוקר, מנסים את מזלם לעתים קרובות ומצטרפים לתורים הרגילים ומצליחים לעבור מוקדם יותר.כשהתור התפרק, הם לא יכלו לעבור דרך התורים הרגילים וניסו לעבור בשער ההומניטרי (האמת שרבים מהם מאמינים שהשער נועד עבורם), אך הם התבקשו לחזור על עקבותיהם.
החיילים עזבו את השער ההומניטרי ב7:30, מאוחר מכרגיל, וזה עזר לנשים שלא יכלו להתמודד עם הצפיפות בכניסה לכלובים. אחרי 10 דקות לערך, הגיע נכה בכיסא גלגלים והשוטרת אפשרה לו ולמלוויו לעבור, למרות שלא נתנה לאחרים לעבור בשער.
8:05 סוף סוף התורים לא מתארכים מעבר לכלובים, אז הצטרפנו לתור אחד. לקח לנו כ20 דקות לעבור.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-