קלנדיה
בוקר משונה בקלנדיה, התחיל בכוחות מג”ב בחוץ וריק לגמרי בפנים, בהמשך התורים התארכו ואף קרסו והמעבר ההומניטרי נפתח באיחור ונסגר משום מה בטרם עת
הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. כבר שהתקרבנו ראינו בסמוך לצד הישראלי של המחסום הרבה אורות כחולים של מכוניות משטרה, שחסמו את הכניסה לחניה. נסענו דרך הכיכר לכניסה לחניה מהצד השני וחנינו בחלק העליון. גם שם היתה מכונית אחת של משמר הגבול וכמה שוטרי משמר הגבול אחזו בבחור צעיר שעמד בידים מורמות מונחות על הרכב. הארנו עליהם בפנס ועמדנו להסתכל מה קורה. הם חשבו שאנו מצלמות. אחד מהם נדרך, אך האחר אמר לו “שיצלמו”. כאשר שאלנו מה קרה, התשובה היתה “זה לא עניינכם”, ואז טען אחד מהם שזהו “אזור בידוק” ועלינו להתרחק מהמקום. קבוצה גדולה של פלסטינים עמדה בסמוך, שקועה בתפילת הבוקר.
הלכנו אל המחסום כדי לעבור ברגל לצד הפלסטיני. עקפנו קבוצת מתפללים ונכנסנו לצד הפלסטיני. את פנינו קיבלה סככה ריקה לחלוטין. חוץ ממוכר הבייגלה ועוד אדם שהיה שקוע בתפילה לא היה שם איש. המקום גם היה נקי למדי (באופן יחסי כמובן). מעט מאוד אנשים ליד עמדות הבידוק, שהיו פתוחות כולן. הקרוסלות היו פתוחות והבודדים שהגיעו עברו מייד. בהמשך הן נסגרו כשהצטברו אנשים, אך לא נוצרו תורים ארוכים.
יחסית לעונה לא היה כל כך קר, אך מדי פעם היה מטח של גשם, שהביא את האנשים בריצה אל הסככה. החיילת באקווריום נותרה לבדה ולא נראה כל שוטר או מאבטח בסביבה, גם אחרי שחיילת אחרת החליפה אותה בתפקיד. לקראת 6 הגיע מיודענו ח’ שגר בבידו, והסביר שבשל פעילות של כוחות צבא ומג”ב באזור הכביש היה חסום ולא ניתן היה להגיע מאזור בידו וקטנה מוקדם יותר.
ב-6 לא הגיע אף אחד מהמת”ק לפתוח את השער ההומניטרי, ובשלב זה גם לא היה צורך בכך. יצאנו לקנות כוס תה ואח”כ ישבנו על אחד הספסלים שעוד נותרו בסככה (הם הולכים ומתמעטים לאחרונה, וחלקם שבורים) ושוחחנו עם אשה מבוגרת, שהראתה לנו בגאווה בטלפון שלה תמונות של נכדתה שנולדה הלילה.
לקראת 6:15 הגיע חייל מהמת”ק לפתוח את השער. בינתיים החלו להצטבר תורים. אנשים פשוט הגיעו היום מאוחר יותר בגלל חסימות בכבישים וכעת נוצר לחץ. הגשם גרם לכולם לרצות להיכנס לסככה, החיילת לא השתלטה על המצב ואכן בשלב מסוים קרסו התורים. בינתיים הגיעו גם מאבטחים ואח”כ גם שוטרים, אך כבר היה בלגן.
למרבה הצער גם הפעם בשלב מסויים, עוד לפני 7, החייל מהמת”ק עזב, למרות שהיה צורך במעבר הומניטרי. גם המאבטחים והשוטרים נעלמו וכאשר הגיעו ילדים או חולים לא היה מי שיפתח. צלצלנו למת”ק שם אמרו שבודקים, אך כרגיל זה לא הועיל דבר. עם הזמן שוב נוצרו תורים מסודרים, אך רק ב-7:40 לערך הצטמצמו התורים והצטרפנו לאחד מהם. למרות שהשעה היתה כבר קרובה לשמונה בעמדת הבידוק לא הסכימו להכניס את המבוגרים שעוברים ללא היתר. הם נדרשו להמתין עד 8. על אחד מהם צעקה החיילת (דרך הרמקול) שאם עוד פעם יבוא אפילו דקה לפני 8, היא לא תכניס אותו בכלל. עברנו תוך כחצי שעה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-