קלנדיה
בוקר של לילה מפרך בקלנדיה, התורים קרסו פעמיים והמעבר ההומניטרי נפתח באיחור ונסגר משום מה בטרם עת
הגענו לקלנדיה לקראת 5:15, חנינו בצד הישראלי ועברנו ברגל לצד הפלסטיני. עקפנו קבוצת מתפללים ונכנסנו לצד הפלסטיני. התורים כבר ארוכים וגולשים מעט אל החניה, למרות שכל 5 עמדות הבידוק היו פתוחות. הקיוסק כבר פתוח, אך מוכר הבייגלה טרם הגיע. מאוחר יותר, כאשר פגשנו בו הסתבר שאיחר בגלל שכל הלילה וגם לפנות בוקר היתה פעילות צה”לית בקלנדיה. בוצעו מעצרים והיו כנראה גם עימותים. מישהו מראה לנו תמונות שצילם בטלפון של מעצרים. אחר מספר שהוא מגיע מחרבתא (ליד בית סירא, מודיעין), מפני שהוא עובד בעטרות צריך לעבור דרך קלנדיה; היום הדרך היתה סגורה מפני שטרם הסתיימה הפעילות הצה”לית בקלנדיה והם נאלצו לעשות עיקוף גדול. בשלב מסויים הגיעו שני שוטרים וניגשו לעמדה 3. מסתבר שהקרוסלה שם אינה עובדת, ולכן הכניסו את האנשים דרך השער שלצידה. מיד אח”כ עזבו השוטרים.
פנה אלינו בהיסוס אדם ושאל על מעשינו, אם יש לנו משרד. ניכר היה שהוא זקוק לסיוע כלשהו ומהסס לבקש. הסברנו מי אנחנו ושאנו וחברותינו עוזרות גם למנועים ובעניינים שונים. הוא ביקש שנבוא איתו הצידה ואז הראה לנו בטלפון שלו סרטון ובו אייטם מחדשות ערוץ 10 מלפני כחצי שנה. לדבריו, מתקופת הרמדאן. באייטם מתואר שכוחות של הרש”פ ביצעו פעילות מעצרים בקלנדיה. הדבר נעשה בתיאום עם צה”ל, אך כוחות הרש”פ גלשו גם אל כפר עקב – שכונה שסופחה לירושלים, אך נמצאת מעבר לגדר ההפרדה. במהלך האירועים נורו יריות מהן נפגע גם נער בן 15, בלתי מעורב בעליל. האייטם בחדשות התמקד בחומרה המיוחסת לכך שכוחות של הרש”פ פעלו בשטח שאמור להיות בשליטת ישראל. האיש שלפנינו היה מוטרד מדבר אחר: מסתבר שהנער הוא בנו. הוא נפגע, אושפז בהדסה וכעת הוא ב-אלין. האב מוצאו בבית לחם ויש לו תעודה ירוקה (פלסטינית). האם תושבת כפר עקב, ולכן יש לה ולילדים תעודת זהות כחולה. לפיכך הבן זוכה לטיפול רפואי כנדרש בירושלים. מה שמטריד את האב זה שלאף אחד לא אכפת מגורלו של הבן. לדבריו אף גורם רשמי ישראלי לא התעניין בו. מהרש”פ דווקא התעניינו, פנו למשפחת האב בבית לחם והציעו עזרה, אך כשהובהר שהבן רשום בישראל ומקבל טיפול לפי חוק הבריאות הישראלי, נסוגו. האב רוצה לעניין את התקשורת הישראלית בגורלו של בנו.
בינתיים התורים הלכו והתארכו ולפני הכניסה למכלאות החלה צפיפות מדאיגה, ואכן בשעה 5:45 קרסו התורים. סביב הכניסה למכלאות נוצרה ערימת אדם. כל מי שאינו מעונין להידחף נסוג לאחור והחל מצטבר תור ליד השער ההומניטרי. בסביבות 6 הגיע מאבטח ומעט אחריו שוטרת. הנגדת הבלונדינית מהמת”ק הגיעה רק ב-6:10 לערך, ולקח עוד מספר דקות עד שהחלה לפתוח את השער ההומניטרי. יצאנו לקנות כוס תה ולהתחמם קצת וחזרנו פנימה. לאכזבתנו גם הפעם הנגדת עזבה בסביבות 6:45, למרות שהיו תורים. אנשים מחו על כך בפני השוטרת והמאבטח, אך תגובתם היתה הסתגרות באקווריום וסגירת הדלת. כך אין שומעים את הצעקות… כל פעם הגיעו אנשים ונשים וניגשו למעבר ההומניטרי, ולא היה מי שיפתח להם. צלצלנו למת”ק, אך ללא הועיל. בשלב מסוים הגיע אדם עם ילד פעוט, שצריך להגיע לבי”ח. הצענו לו שיעמוד לידינו, כך שהשוטרת והמאבטח יוכלו לראותו ואולי יכניסו אותו. אחרי כמה דקות המאבטח אכן הבחין בכך שאנו עושות לו סימנים ויצא. אמרנו לו שיש ילד שצריך להגיע לבי”ח. לדבריו אין להם מפתח ולא יכולים לפתוח. ביקשנו שיקרא לשוטרת ואמרנו שבשבוע שעבר היא הכניסה תינוק דרך המכלאות. גם הפעם זה עבד. השוטרת דרשה מהאנשים שצבאו על פתח המכלאה לזוז ולפנות מקום לאיש עם הפעוט. אחריו הצליחו להידחף גם כמה נשים לתוך המכלאה. ואז הורתה החיילת לחייל לפתוח את הקרוסלה בקצה המכלאה עד שהאיש עם הפעוט עבר.
בשלב מסויים סוף סוף נוצרו תורים מסודרים והנשים והמבוגרים יכלו להשתלב, אך זה לא החזיק הרבה זמן מעמד והתורים קרסו פעם שניה. לקח עוד זמן מה עד ששוב הסתדרו התורים וכולם יכלו להצטרף. ב-7:45 התורים התקצרו והצטרפנו לאחד מהם. עברנו תוך כחצי שעה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-