חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

תגיות: מעבר מת"ק
צופות ומדווחות: רוני המרמן ותמר פליישמן
01/06/2014
| אחה"צ

תמונת מראה

עשרים בני אדם ששוחררו לאחר אשפוז מבתי חולים בערי הגדה נקבצו אל מחסום קלנדיה כדי לקבל במשרדי המת"ק אישורים להמשיך את דרכם לביתם שברצועת עזה.

 

משעות הבקר הם עמדו וחיכו, וישבו וחיכו, והתהלכו וחיכו אבל את אישורי המעבר לא קיבלו.

 

עשרים בני אדם מותשים שכל מה שהם זקוקים לו זו מנוחה והחלמה.

 

חיכתה שם זקנה לאחר ניתוח לב, חיכתה גם תינוקת שנישאה על כתפי אמה, חיכה גם ילד בן חמש שבכה ומשך את כוסית הפלסטיק שנועדה להגן על עינו המנותחת, חיכתה גם אישה שהדם ממחט האינפוזיה טרם יבש על זרועה, חיכתה גם עיוורת שתי עיניה וחיכו עוד רבים. כולם סובלים וכולם מחכים.

 

האנשים שהגיעו כבודדים או בזוגות התגבשו עם חלוף השעות והיו לקבוצה.

הם ישבו זה בסמוך לזה, צרורותיה של זו התערבבו בשקיות הסמוכות לה ועל רצפת הבטון המטונפת הונחו מזוודות שידעו ימים יפים מאלו וספחו אליהן את אבק הנצח של המקום הארור.

המראה היה כשל מחנה מעבר לפליטים, והיה זה מחנה מעבר לפליטים.

אבל לפליטים לא נתנו לעבור.

 

 

 

אחרי שבע שעות של המתנה מורטת עצבים הגיעה שעת התירוצים.

 

תחילה הואשמו המחשבים ומשזה לא שכנע הואשמו אנשי המת"ק שבעזה.

 

כאילו שאלו ששם, החיילים במת"ק עזה הם אנשי לגיון הזרים או שכירי חרב ולא אנשי צבא מאותה יחידה עצמה מקביליהם של המשרתים במת"ק קלנדיה, שחובתם ותפקידם והיעד שלשמו הוקמה יחידת התאום זה לתת מענה לצרכי האוכלוסייה הכבושה:

 

"יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) – יחידה במשרד הביטחון, שעוסקת בתיאום נושאים אזרחיים בשטחים.

היחידה הוקמה ב-1967, בעקבות מלחמת ששת הימים, על מנת ליישם את אמנת ז'נבה הרביעית. האמנה, הדנה בדיני תפיסה לוחמתית, קובעת את חובת המדינה הכובשת להגן על אזרחי השטחים שכבשה, על מנת שלא לפגוע בחפים מפשע ובאנשים שאינם לוחמים. .. הצבא, הוא אשר כבש את השטחים, ועל כן עליו מוטלת האחריות לדאגה לתושבים."

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%9D_%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D

 
אבל דאגה לנזקקים לא הייתה ולא היה מי שייקח אחריות.

 

גם כשקבוצה של אח"מים הגיחה מתוך המשרדים, סיירה ועמדה נוכח האנשים, התנהגו המסיירים כעיוורים שאינם רואים את אלו שמולם.

 

הם לא יכלו לא לשמוע את הדרישה להביט בעיני בני האדם, להביט בעיני הילדים, לראות אותם, את החולים במצוקתם. הם גם שמעו שלא יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם אם אחד מעשרים בני האדם לא ישרוד, שדמם יהיה בראשם. שמעו  אבל לא הקשיבו. היו עסוקים בבדיקת השלטים ובספירת מסלולי הגישה. עסוקים מכדי לראות בני אדם.

 

רק בשעה של סגירת המשרדים קיבלו האנשים את הנייר לו ציפו מהבקר.

כשעמדה אחרונת העוברות לחצות את המחסום הביטה סביבה בעיניים כלות ומלמלה:"I am so very very tired…"

 

בשעה של לילה, למעלה משתים עשרה שעות אחרי יציאתם לדרך הגיעו האנשים לביתם.

 

בני האדם האלו, הזקנה והעיוורת והתינוקת והילד והאיש עם הרטייה על עינו השמאלית והאישה שהדם בזרועה טרם יבש, הם והאחרים שישבו על ספסלי המתכת וחיכו כשמעליהם תמונת נער שנרצח – 

– הם תמונת המראה שלנו, שלכם, שלי.

 

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה