קלנדיה
16:00: כאשר הגענו לקלנדיה היו מעט אנשים נוכחים במחסום: שלושה מעברים היו פתוחים עם תורים של כ-5 אנשים בכל אחד. סככת המת"ק הייתה ריקה. התור של נוסעי האוטובוסים בקצה המערבי של המחסום היה ארוך למדי – ספרנו כ-30 איש ממתינים שם. לא נצפו בעיות יוצאות דופן בהתחלה אולם לקראת 16:30 ראינו אישה (כבת 40) עם ילדה צנומה (כבת 14) יוצאות ממעבר 4 לאחר שהחיילת סירבה לתת להן לעבור. התברר שהשתיים מרצועת עזה ושהילדה הייתה מאושפזת לניתוח בבי"ח ברמאללה ובדיוק השתחררה והן מחפשות דרך לחזור לביתן. כיוון שלא הצליחו להיכנס למת"ק, ניסו לעבור במעבר 4 אבל לא הצליחו בלי אישור כניסה לישראל. באותו זמן היה נוכח במחסום גבר פלשתיני, עובד הרשות, שליווה את אבא שלו בדרכו חזרה לעזה. הוא מיד התגייס לעזור לאישה עם טלפונים לאנשים אחראים וגם אנחנו ניסינו ליצור קשר עם נציגת המת"ק. לבסוף, הנציגה ירדן ענתה לטלפון (029703951) וסדרה לשתי הנשים כניסה למת"ק, שם טופלו וצויידו באשרות מעבר לעזה. (לא ברור מי הביא לתוצאה המיוחלת, הגבר עובד הרשות או אנחנו.) בכל מקרה, השתיים חזרו למעבר 4 עם הניירות המתאימים אבל החיילת באקוואריום לא העבירה אותם מיד אלא צעקה עליהם בעברית (מה שלא הבינו) והכריחה אותן לחלוץ נעליים ולהסתובב יחפות על הרצפה הקפואה (למרות שהילדה בדיוק השתחררה מבית החולים ונראתה מאד חלשה). טלפנו שוב לירדן שדברה עם החיילת וראינו שסו"ס הן עברו בדרכן הביתה.
עזבנו את קלנדיה ב 17:00
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-