קלנדיה
עוד בוקר עמוס בקלנדיה
הגענו לקראת 5:15 ולא היו הרבה תורים, אך מהר מאוד החלו להצטבר תורים ארוכים אל מגרש החניה. 3 העמדות הפתוחות לא הספיקו לקלוט את האנשים שמגיעים בכמויות גדולות בשעה זו. ב-5:25 לערך הגיעה שוטרת ונפתחו 2 עמדות בידוק נוספות, אך זה היה כבר מאוחר מדי. התורים השתרכו עמוק לתוך החניה, וכך היה המצב במשך יותר משעה, עד 6:30 לערך.
בשלב מסויים ראינו שהגיע אב עם ילדה פעוטה על זרועותיו, מחבקת דובי גדול כמעט כמוה. העומדים בתור הנחו אותו להתקדם אל הכניסה למכלאות ואפשרו להם להיכנס ללא תור. גם נשים בודדות שהגיעו נכנסו מהצד למכלאות והגברים איפשרו להן להיכנס. אדם מבוגר עם תינוק הגיע לקראת 6. אמר שהוא צריך להגיע לניתוח בשעה 7. למרות שכבר נוצר של ממתינים לפתיחת השער ההומניטרי, הציעו לו להיכנס לתור הרגיל ישירות למכלאות, בתקוה שכך ילך מהר יותר. בסביבות 6, כאשר השער ההומניטרי טרם נפתח, גם חלק מהנשים שהמתינו ליד השער התייאשו ועברו לתור הרגיל ונכנסו ישירות למכלאות.
בערך ב-6:10 הגיע חייל מהמת"ק והחל להכניס את האנשים מהשער, ואח"כ חזר ועשה זאת מדי פעם לפי הצורך. אחרי שהכניס כפעמיים קבוצה גדולה יחסית של אנשים, הוא איפשר לאנשים להיכנס גם כשהיו רק בודדים, ולא חיכה שתצטבר קבוצה. אפילו איפשר לבחור ששכח את הסיגריות שלו אצל חברו שעמד בתורים הרגילים לצאת, לאסוף את הסיגריות מהחבר, ולחזור דרך השער ההומניטרי לעמדת בידוק 5.
בינתיים הגיעו גם עוד שוטרת ומאבטחים. ב-6:30 היתה איזו בעיה בעמדת בידוק 5, שממנה נכנסים העוברים בשער ההומניטרי. אשה נכנסה לאזור בו עומדים כוחות הבטחון ופנתה אל החייל. לא הצלחנו להבין מה היתה הבעיה, אך החייל ומאבטח הלכו לעמדה 5, עברו פנימה מהצד ואחרי זמן קצר חזרו ונראה שהעניינים הסתדרו.
ב-6:30 התורים הצטמצמו אל מתחת לסככה וב-6:50 כבר היו במכלאות בלבד. עזבנו.
התקדמנו לאיטנו בתנועה הסואנת כרגיל סביב הכיכר המובילה אל מחסום הרכבים. המעבר היה חלק, עיון בתעודות הזהות ובדרכון של האורחת ותו לא. זכינו אפילו לברכת "יום טוב" מהחיילת במחסום.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-