15.40   מחסום עאנין 
אנשים מצטופפים מול המחסום בדרכם בחזרה הביתה לכפר עאנין וגם טרקטורים וטנדרים. בפתח עומד אדם ובידו רשימה של שמות, 42 עברו מאז נפתח המחסום וכמה עשרות אנשים עדיין ממתינים. החיילים משתדלים לנהוג באדיבות אך נלחצים מול הקהל הרב. מבקשים בתנועת יד שיהיה שקט כאשר ישנם ויכוחים על התור. 16.15 נער חולה כבן 15, מצויד בתעודת לידה ומסמכים של אביו, מבקש לחזור לעאנין אך הוא מעוכב על ידי חיילים כיוון שבא בלי אבא. בבוקר נתנו לו לעבור בלי בעיות, מה השתנה מאז? אנחנו מתקשרות למת"ק. בפעם השלישית החיילת אומרת שהעבירה את הנושא לטיפול בחטיבה. יחזרו אליה והיא תתקשר לחיילים. סבלנות בבקשה, היא אומרת לנו בשם הבירוקרטיה הצבאית. אדיבות על פי הספר שאין בה לא כבוד ולא התחשבות.הנער פונה לחייל ומבקש: בחיאתכ. החייל אינו מבין ערבית. הוא שואל מישהו: אתה מדבר עברית ? תגיד לו שמחר יבוא עם אבא שלו, הוא יעבור בסוף – אחרי שכולם לפניו יעברו.  אני מתרגמת לנער, הוא מקלל חרישית כולו עצבים. האם נער חולה לא צריך התחשבות  במקום סדרת חינוך? 16.30 הנער עובר, לא לפני שמזהירים אותו שזו "פעם אחרונה", בעברית . הנ"ל, שכבר הבין, אומר בשמחה בערבית, מחר,  באוזן אני  מביא אותו.

אנשים מודאגים אינם יודעים עד מתי ימשך המסיק. שיבואו מחר? שישבו בבית? שואלים אותנו. לאה מבררת – ע. הרמת"ק  אומר שיגיע מחר למטע ויבדוק את מצב היבול ויחליט.
 
16.45 מחסום שקד – טורה
תושב אום אל פאחם מבקש לקנות שמן מאחד מעובדיו, שתוקף אישורו  לא חודש והוא אינו יכול לעבור במחסום. לעזור לו קצת. כיוון שהוא אינו בעל השמן, הוא לא מורשה להעביר לו, רק בתאום מראש.
בשעה זו עוברים בעיקר מכוניות , ומעט החוזרים לבתיהם לאחר יום עבודה. ילדים קטנים משחקים על הכביש באין מפריע. ההורים עסוקים במסיקת עצי הזית.

17.20 בערך  מחסום ריחן – ברטעה החדש
בסככה אנשים מתפללים בכריעה. מעטים בלבד עוברים למרחב התפר.
ברדתנו בשרוול לטרמינל אנו רואות פגישה בין שני פלסטינים – אחד שיור ואחד שעולה. מעבר לגדר נוזף בהם איש האבטחה ומאיץ בהם להיפרד ולהמשיך בדרכם. אני שואלת את האיש העולה מה רצה ממנו, הוא משיב שאינו יודע. לא הרשו להם לדבר. מייד נשמעת נזיפה רמה –  אתם רוצים לדבר? אז תעלו למעלה. ויתרנו .בשרוול קבוצות של אנשים שחוזרים יגעים ועייפים, משלוש לפנות בוקר הם על הרגליים.  מספר מעוכבים ממתינים על הספסל אחר כך נשלחים לבתיהם. מספרים על לחץ קשה במחסום בטייבה בשעות הבוקר ומבקשים שנגיע לשם. עכשיו הם ממתינים בסבלנות שאין לדעת מאין הם שואבים אותה, אחרי יום עבודה.  בשקט. מתלוננים בשקט מדברים בשקט. על בעיות ומצוקות, אישורים שטרם חודשו, התעמרות של  "לך תבוא" במת"ק , על חיים מבוזבזים , על כיבוש ומה זה עושה לאדם ולנפש – אפילו במחסום יעיל ביותר. 17.30 לחץ על האשנב היחיד הפועל בטרמינל. אנו פונות לבקש שיפתחו אשנב נוסף. אחרי זמן כשהלחץ בפנים פוחת הקרוסלה  נפתחת לשניות ספרות ואנשים מתפרצים לתוכה עם שללם, תיקים וצידניות וחבילות אחרות. האחרונים נלכדים בתוכה. יד במרחב התפר ורגל כבר בגדה. ואין איש לטפל בבעייה הנמשכת כבר זמן רב. מעל הגשר מהלכים חמושים , שומעים אותם נוזפים בחוזרים על כל מה שנראה להם חריגה מהתנהלות  רצויה. הקרוסלה והאנשים הלכודים בה אינם מעניינם. 17.45 המעבר מושבת אנשים מצטופפים ליד האשנבים. מגיעים עובדי חברת האבטחה של המחסום. הם חמושים. אי אפשר לראות או לדעת מה קורה. הקרובים אומרים שנתפס מישהו בתעודה מזויפת. האחד חטא וכל העדה נענשת. בינתיים ממתינים. תוך 10 דקות נפתח המעבר שוב. רק עשר דקות אבל המתנה שאינה מותנית מראש בזמן מוציאה את הנשמה,  במיוחד לאנשים אחרי יום  עבודה  לא קלה.

18.10 – עזבנו