מחסום ריחן- 06.00
בחניה העליונה הרבה מכוניות מחכות לפועלים וכן כ-20 פועלים מחכים או למכוניות שבהן הגיעו ויסעו הלאה, או למעסיקים שיגיעו לקחתם. התנועה נראית זורמת.

השירותים מטונפים. לא תמיד זה כך.

במגרש התחתון נצפו כעשר משאיות עמוסות סחורה, חלקן עומדות בכביש וחלקן עדיין במגרש החניה.

עדיין אין עומס של רכבים פרטיים של סוחרי ברטעה.

נגש אלינו איש די צעיר שהביא את בתו, שעובדת במתפרה בברטעה למחסום. בחורה חמודה ולבושה נאה. ביום חמישי היא עברה לעבודה והכל היה בסדר. היום הוחזרה, לפי דבריו בגלל הבדיקה הביומטרית. למודת נסיונם של אחדים, הציעה לה רותי לנסות שוב, כי לפעמים המכונה "מזייפת". הנערה נכנסה שוב, ואנחנו עלינו למעלה וירדנו בשרוול לראות אם תעבור. היא לא עברה. באופן די יוצא דופן הצליחה רותי לתפוס את תשומת לבו של העובד בחלון האחרון, שם מופעל מכשיר הבדיקה הביומטרי, אבל הוא אמר לנו שהבעיה שלה היא שתוקף האישור שלה פג, ועליה לנסוע למת"ק ולחדשו. טילפנו למת"ק, הבטיחו לחזור אלינו  ואכן חזרו אלינו בטלפון כעבור כחצי שעה ואישרו שאכן זו הבעיה. הנערה ואביה כבר עזבו את מחסום ריחן, ואנחנו כבר היינו במחסום שקד.

ביורוקרטיית חידוש אישורים

שאלנו כמה פלסטינים אם אין אפשרות לחדש את האישור הבא לפני שיפוג תוקפו של הקודם, והתשובה העלתה שאין אפשרות כזאת. צריך להמתין שתוקף האישור יפוג, ורק אז ללכת ולחדשו. המצב הזה גורם לכך שלפחות יום עבודה אחד ילך לאיבוד בדרך.

מאוחר יותר נתקלנו במקרה דומה במחסום שקד.

לפני שבועיים נתקלנו במקרה הפוך. נסענו לקחת את איה ואמה לרמב"ם, והחזירו אותן משום שהאישור הקודם פג, למרות שהאישור החדש כבר היה בידן, אלא שתוקפו היה אמור להתחיל רק למחרת – שוב פער של יום בין אישור לאישור. במקרה הזה זה לא היה יום עבודה שהיה הולך לאיבוד, אלא טיפול רפואי מציל חיים שאיה עוברת כבר כמה שנים כחמישה ימים בכל שבוע. במקרה הזה הופעל שיקול דעת של סגן מנהל המחסום, שכמו כולם שם, מכיר את המקרה, וניפק לה אישור זמני ליום האחד הזה (כדי שתוכל להיכנס לבית החולים). 

מחסום שקד- 06.55
החיילים מגיעים ברגל מהמחנה הקרוב, פותחים את השער ומתחילים להעביר רכבים וילדים, תחילה ממרחב התפר לגדה, ואח"כ גם בכיוון ההפוך.

הילדים אמנם אינם הולכים להיבדק בביתן השיקוף אך חייל קפדן אחד בודק תיקים של ילדות קטנטנות ופותח כל רוכסן ורוכסן.

אנחנו שומעות ברמקול ש"המכונית הלבנה לא עוברת", ואכן הנהג נשלח אל מעבר לגדר. שוחחנו אתו, ושוב חזר המקרה של אישור שפג תוקפו. סיטואציה הזויה כלשהו, שכן הבחור גר בדהר אל מלכ, שבמרחב התפר, ועובד במפעל השטיחים באזור התעשיה בשקד. כלומר, הוא נוסע לעבודה ברכבו מבלי שיצטרך לעבור בשום מחסום, אבל תוקף אישור המעבר והעבודה שלו פג, ועל מנת לחדשו עליו לעבור במחסום כדי להגיע למת"ק בצד של ג'נין. כמובן שאסור לו לנסוע בכבישים שבשטח ישראל, כפי שאנחנו היינו נוסעות אילו נצרכנו להגיע למת"ק בסאלם. דא עקא, היות שאישור המעבר שלו פג, הוא אינו מורשה לעבור ולנסוע למת"ק. אז מה עושים? הוא צריך להתקשר למת"ק בטלפון ולבקש שמשם יתקשרו לחיילים שבמחסום שיתנו לו לעבור במחסום כדי להגיע למת"ק ולחדש את אישור  המעבר שלו. ומדוע שהחיילים עצמם לא יתקשרו למת"ק לבקש שיתירו לו לעבור? – ככה! אז במקום שיחת טלפון אחד, צריך שיהיו שתיים – לתפארת חברות הסלולר!

וחוץ מזה – הכל זורם והכיבוש עמו, ובנהר הזה עצמו נמשיך לעבור עוד פעמים רבות. הרקלייטוס אינו מוכר בחלם.