6:50 שקד/טורה

למרות שהקדמנו – כמעט כל השערים כבר פתוחים. קוביות הבטון ומחיצות הפלסטיק סולקו או פונו לצידי הדרך. ב-7:00 כבר מגיעים ראשוני הפועלים מהגדה למרחב התפר וכך גם עדר העזים. משפחה חגיגית וסטודנט בודד עוברים לגדה. מכוניות ספורות ממרחב התפר ממתינות לפועלים.

7:25 ריחן/ברטעה
8 משאיות/טנדרים עמוסים – עולים לבדיקה ראשונית. במגרש החניה בצד הגדה – משאית עמוסה בחבילות בשר קפוא (בינתיים) מאורוגוואי. סופר לנו שהבשר פורק קודם לכן ממשאית קירור שכנראה אינה מורשית לעבור למרחב התפר. יעברו כ-5 שעות עד שהבשר יגיע למקררי האטליזים בברטעה.
בסככה ממתין אדם מיעבד שהגיע למחסום בשעה 5:00 בבוקר ובידיו שקית עם שני בקבוקי חלב, מתנה לאחותו בברטעה. במחסום נאמר לו שיוכל להעביר את הטובין רק בשעה 9:00. הוא ממתין בסבלנות ואפילו מעט משועשע. האם הוא יודע מה שיוודע לנו רק בשעה 11:15? אנחנו מזעיקות את האחראי שמגיע במהירות כדי לומר לנו שאין מה לעשות, אלה הנהלים והוא אינו יכול/רשאי להסביר לנו את פישרם אך הוא מבטיח לנו שהם אינם שרירותיים כלל וכלל כפי שנדמה לנו. והוא גם לא יאחסן את החלב במקרר. כשפנינו טלפונית לשרון, מנהל המחסום, שטען שאינו מכיר את הנוהל הזה והבטיח לבדוק. ואומנם, ב-11:15, כאמור (האיחור נבע בגלל בעיות בטלפונים שלנו), קיבלנו תשובה מוסמכת משרון המנהל: היתה טעות בהבנת ההנחיה בקשר לציוד וסחורות. סחורות?! אנחנו מגחכות בקול, "כולה" שני בקבוקי חלב. זהו, אומר שרון, חידדנו להם את ההנחיה. לדאבוננו, לא עלה על דעתנו לרשום את פרטי האיש שעוכב במשך 4 שעות והוא לא יוכל לקבל לפחות הסבר לעיכוב האבסורדי שחווה.

8:15 מבוא דותן/יעבד
המחסום מאויש. החיילים מעבירים את המכוניות ללא עיכובים. אחד מהם מבקש לדעת אם יש בידינו אישור לשהות שם.
לכבוד מירלה אנחנו מבקרות גם בחרמש. השכונה החדשה שהוקמה לא הרחק מן השער – לא אוכלסה מאז ביקורנו הקודם שם והעזובה שולטת בה. רוב הבתים האחרים ביישוב נראים מטופחים.

8:55 חזרנו למחסום ברטעה. משאית הבשר התמקמה בינתיים על הכביש בהמתנה לעלייה לבידוק. בעל בקבוקי החלב מצטרף לתור קטן שמשתרך לפני השער הנעול שנפתח ב-9:00 לכניסת האנשים, חמסה-חמסה. דרך אגב, השירותים בחניון התחתון – מטונפים.