שוויכה - ביקור אצל פארס שגורש מזנותא
נוסעים לפארס ומשפחתו בשוויכה, הסמוכה לדהריה. הכניסה מכביש 60 קשה עקב ערמות עפר שהקים הצבא בדיוק למטרה זו.
להזכיר שהמשפחה גורשה זמן קצר אחרי ה-7 באוקטובר מח’ירבת זנותא, ע”י פורעים שבראשם ינון לוי מחוות מיתרים שפלש לכפר הרבה לפני, לשטחים החקלאיים והפך את חייהם לגיהנום. הכפר נהרס, כולל בית הספר הקטן, אך החשוב, לילדי הכפר.
מקבלים את פנינו בברכה בשיג היפה והמסודר. בניו של פארס ו-2 נכדיו איתנו. בזמן האחרון יש פחות הצקות מאלישיב נחום, מחוות יהודה הסמוכה, כנראה בגלל שהעדר של פארס, מזמן לא רועה בואדי הסמוך, בעקבות סלוקו ע”י אלישיב. ההאכלה רק משקי מזון שרוכשים. לעומת זאת, פארס מספר שבטיראן הממוקמת מתחת לשוויכה, ומתחת לחוות יהודה, מתבצעות פלישות אלימות לעיתים תכופות.
אני מספרת לפארס שקמר משראקי, עורכת הדין מהאירגון חקל, קיבלה פרס ע”ש ויויאן סילבר. קמר היא זו שטיפלה בתושבי זנותא מול בג”צ, שקבע שיש היתר שיחזרו לשם. (לא חזרו כי הבינו שינון לוי לא מתייחס לחוק, זה לא יקרה).
אני מתקשרת אליה, מציגה עצמי ממחסום ווטש, ואנחנו מברכים אותה על זכיתה. היא מודה לנו ומדברת עם פארס על המצב.
יצאנו מהשיג להראות לנגה שהתלוותה אלינו, איפה ממוקמת חוות יהודה של אלישיב נחום, ואת הכרם שראינו מול זנותא,שהקים ינון לוי. ניתן לראות את צידו האחורי של הכרם.
הלכנו לראות את הדיר ואת הגדיים והטליים שנולדו לאחרונה .
אישתו של פארס מכינה ארוחת צהריים למשפחה, הילדים כבר חזרו מבית הספר, ולנו לא מוותרים .
אוכלים ונהנים, כ”כ טעים.
השארנו שקיות מהתרומות שמחולקות למשפחה המורחבת. תמיד בביקורים שם, רובץ העצב על אובדן בית ואדמות שיהיו תמיד חלק מהם, בזנותא.
#זההכיבוש
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerDec-14-2025מדבקה של אירגון האוכל העולמי (WFP) בכניסה למכולת בתוואני
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-
שוויכה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום נמצא צפונה ליישוב הפלסטיני שוויכה. באזור זה, מכשול ההפרדה נבנה מזרחה לקו הירוק, מסיבה לא ברורה. אין שם התנחלות שאמורה להיות ברצף עם מדינת ישראל. אבל... יש בית בודד ששיך למשפחה פלסטינית. מכשול ההפרדה ניתק את הבית ואת יושביו מהיישוב הפלסטיני והותיר אותם במרחב התפר. כלומר, בין הגדר לבין הגדה. תושבי הבית אמורים לנהל את חייהם בקשר עם היישובים שבגדה. אסור להם לנוע בתחום מדינת ישראל. כדי להגיע לגדה הם צריכים אישור וחיילים שיפתחו להם את המחסום... מילכוד. עוד אחד...
-



