שעב אל-בוטום - אישור בעלות על אדמות אחרי מאבק משפטי ממושך
מוחמד היה בקשר עם המשפחה של ליילה בשעב אל–בוטום. תושבי הכפר הזעיר הזה מתמודדים עם איום ותקיפות תמידיות מצד פורעי המאחזים הפזורים בראשי הגבעות מסביב.
נסענו על כביש 60 עד צומת 356, ומשם לצומת זיף על מנת להצטייד במצרכים למסירה בשעב אל-בוטום.
בכביש 60, כל הכניסות לסמוע, דהרייה, סימיא סגורות. לסמוע, הכניסה רק מצפון, מצד כרמה. אבל החיים עושים את שלהם: ערימות עפר נפרצות, סלעים מוזזים. אבל עם שערים צהובים סגורים — לא מתעסקים, והכמות של אלה הולכת וגדלה. עולם של חסימות וגדרות.
שעב אל-בוטום נמצא מדרום לכביש 317, בעומק השטח. פעם אפשר היה להגיע דרך המאחז אביגיל (שבינתיים עבר הסדרה למעמד התנחלות). אבל את הדרך מאביגיל סגרו. יש שביל עפר משובש, ובסופו עביר רק לרכב שטח, שאורכו כנראה מעל שלושה ק”מ. תושבי שעב אל-בוטום ללא רכב שטח מגיעים ברגל — אומרים שהליכה של בערך שעה. באביגיל מתגורר רבש”צ בשם בודי, המטיל את חיתיתו על תושבי הכפרים הפלסטיניים. הוא זה שירה ברגלו של שיח’ סעיד מא-רכיז (שכרתו את רגלו). אנחנו הגענו בג’יפ של מוחמד.
מסביב, בראשי הגבעות: אביגיל, חוות מעון, חוות דרומא, מצפה יאיר, ועוד מיני נקודות יישוב זעירות ולא ברורות. כולן בראשי הגבעות. במפה של בצלם מופיעים: האוהל-של-שמעון-בן-גיגי, המאחז-של-בודי. וגם חוות שבו, בצמוד למצפה יאיר. מאחזי פרא ללא מעקב ואכיפה.
המתחם המשפחתי של ליילה ומוחמד נמצא בקצה הכפר, קצת מבודד, הדרך משובשת מאד, הכי קרוב למאחזים שמסביב. פגשנו שם את אראלה ועוד פעיל מקבוצת הכפרים.
אחרי השבעה באוקטובר הם גורשו מהמתחם שלהם על ידי מתנחלים מסביב. הורשו לחזור רק באפריל 2024. מאז הם ניהלו מאבק משפטי שיאשר את הבעלות שלהם על השטח שמסביב. אראלה מספרת שסוף סוף המשפט הסתיים בהצלחתם, ויש לליילה ומוחמד אישור בעלות על אדמת המתחם המשפחתי שלהם! חדשות משמחות ממש, שאולי באמת יעזרו.
האירוח, כרגיל נדיב. אוכל, תה, קפה. אראלה והבחור שעמה מנהלים שיחה בערבית. אחת הבנות מציגה ציורים מרשימים. השארנו את המצרכים שהבאנו והביגוד הרב (שברגיל נאסף על ידי סמדר).
כביש 317 ו-60 בחזרה: סמוע סגורה גם מצד זה. מתחם מקתל מסלם מצפון, שתושביו גורשו, עכשיו מגודר, והפרות של ינון לוי (המתנחל הרוצח מחוות מיתרים) רועות בו. מעבר לכביש, מצד זנותא שננטשה בגלל אלימות קשה, האזור כולו נטוע בכרמים של אותו ינון לוי. זוכרים: “הרצחת וגם ירשת?”
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerJan-12-2026עדר פרות בשטח של זנותא ממנה גורשו תושביה, בליווי מתנחל רכוב על סוס
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

-
צומת זיף
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
צומת זיף
מחבר בין כביש 356 ליטא - עיר המחוז של דרום הר חברון . לרוב פתוח לתנועה והפילבוקס הסמוך לא מאויש.
הצבא והמשטרה נוכחים מידי פעם, לפעמים מציבים מחסום ולפעמים מעכבים תושבים מיטא העיר הגדולה.
לעתים משטרת ישראל בודקת רכבים ומחלקת דוחות נהיגה לרכבים פלסטיניים.מעודכן לאפריל 2021
-

