קוואוויס - ח' אומר: "אני לא אזוז מפה, אני נשאר על האדמה שלי."
נסענו הפעם לקוואוויס, שזה כפרון קטן על גבעה למרגלות מצפה יאיר, בדרך לשעב אל-בוטום. הרבה זמן לא היינו שם.
משפחת נג’אר גרה שם בעליבות מכמירת לב. בדרכנו לשם סקרנו את מצב הכניסות לישובים שלאורך כביש 60:
בכניסה לדהריה, הסגורה מאז 7.10.23, המצויה למרגלות התנחלות עתניאל, פגשנו את עלי שכבר כמה חודשים נותנים לו כסף שיקנה תמורתו יותר מצרכים בישובו מכפי שאנחנו יכולות לקנות וגם שקית עם בגדים לילדיו.
ליד המחסום הסגור מונחת מכונית נטושה. לדברי מ’ היא הוחרמה ע”י צה”ל.
לכל אורך הדרך עד עבדה, 5 ק”מ בערך, תקעו דגלי ישראל בצפיפות. את אלה אנחנו רואים בכל מקום אבל “השדרה” הזאת חדשה.
הכניסה לעבדה סגורה.
בצומת דורא אל פוואר פתוח בשני הצדדים .
בצומת קילקיס סגור משני צידי הכביש.
בצומת הכבשים פתוחה הכניסה לחברון, ליטא סגור.
בצומת זיף פתוחה הכניסה ליטא. במכולת שם קנינו מצרכים למשפחת נג’אר.
בדרך לשם, ג’אבר חורש עם חמור (רק כך אפשרי שם, כזכור).
גם הוא גורש מ”ביתו” שבקוואוויס לפני שנה. “לקחו לי הכול, הוא אומר. “הרסו את הבית, לא נשארו לי כבשים כי נאלצתי למוכרן. את הזיתים עקרו. עכשיו גר בפחון לא רחוק.”
הגענו למש נאג’ר. הזקן שבחבורה פותח ומספר על מצבו הבריאותי היום, לאחר שנפצע קשה ממתקפת מתנחלים ממצפה יאיר שירו בבטנו. לפני 24 שנים. לא רציתי שיראה לי את בטנו המצולקת. הוא מספר שלקחו אותו על חמור ליטא. משום מה באו מהצבא ולקחו אותו לביה”ח סורוקה, שם נותח והיה שם 45 יום. משם הועבר לירדן לחודש ומשם בהסכם עם סדאם חוסין הועבר לעיראק והיה שם 7 חודשים ועבר הרבה ניתוחים. בבגדד הטיפול הרפואי היה טוב כמעט כמו בישראל, אומר חאלד אל נג’אר, שעכשיו חי כנכה קשה.
שוב בינואר שנה זאת הגיעו ממצפה יאיר ב-3 בלילה למערה שבה היו הכבשים והחמור בכוונה לגנוב. . הוא ישן בחוץ. הכלב נבח והוא יצא לראות מה קורה. המתנחלים הסתתרו בקפל קרקע, שם שכבו לבושים במדי צה”ל. כשהתקרב , תקפו אותו במקלות ופצעו אותו בראש ובעין. הוא הובא לביה”ח בחברון לטיפול נמרץ ועשו לו 14 תפרים בראש. אבל עינו נפגעה קשה. הוא לא רואה בעין הזאת עכשיו. בזמן האירוע הגיעו מיד אנשי “בצלם” ושכנים.
המתנחלים ברחו בלי שהצליחו לגנוב.
אתמול,יום שני, שוב באו וניסו לגנוב שוב. הם באים עכשיו עם הכבשים שיאכלו את כל שתילי הזיתים הרכים וכל מה שנובט. כל יום באים המתנחלים וצועקים: “לכו מכאן, לכו למצרים, לכו לאיראן לסעודיה, זוהי המדינה שלנו!’
המשטרה כשמגיעה לא עושה דבר. הם מספרים שכשהמשטרה מגיעה היא אומרת שלמתנחל מותר להתקרב עד ל-3 מW מביתם. וגם, כשהוא נכנס לביתם, אסור להם לגעת בו, רק תקראו למשטרה. הם אומרים שהמשטרה מתקשרת לרבש”ץ וזה מודיע למתנחלים שתיכף המשטרה מגיעה, ואז הם בורחים קודם בואה. ואז מגיעים אחרי שעתיים, לא רוצים לראות את הצילומים שהפלסטינים רוצים להראות להם. ואומרים: אין מתנחלים אז אין בעיה.
עוד תשובה ששומעים מהמשטרה היא שהם לא יכולים להגיע כי זה הרבה דלק להגיע. המציאות היא שהמתנחלים מגיעים כל יום, או ביום או בלילה, מפחידים ומאיימים.
ח’ אומר: “אני לא אזוז מפה, אני נשאר על האדמה שלי.”
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Feb-3-2026רבש''צ התנחלות אביגייל מי שפצע את שיח' סעד (לצידו)
-
מחסום / צומת דורא-אל פוואר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
באזור דרום הר חברון: צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021Feb-3-2026רבש''צ התנחלות אביגייל מי שפצע את שיח' סעד (לצידו)
-
צומת הכבשים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המחסומים בדרום הר חברון המונעים תנועת כלי רכב פלסטינים על כביש 60 ומונעים כניסת כלי רכב לחברון מכיוון דרום. במקום יש פילבוקס מאויש ושערים. מעודכן למאי 2021
-
צומת זיף
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
צומת זיף
מחבר בין כביש 356 ליטא - עיר המחוז של דרום הר חברון . לרוב פתוח לתנועה והפילבוקס הסמוך לא מאויש.
הצבא והמשטרה נוכחים מידי פעם, לפעמים מציבים מחסום ולפעמים מעכבים תושבים מיטא העיר הגדולה.
לעתים משטרת ישראל בודקת רכבים ומחלקת דוחות נהיגה לרכבים פלסטיניים.מעודכן לאפריל 2021
-
שעב אל-בוטום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
שעב אל-בוטום
הטרור היהודי משתולל אך אכיפת החוק לעצירתו היא למראית עין בלבד (מתגבר מאד מאז שנת 2024)
זה אחד היישובים הפלסטינים הקטנים במאספר יאטא בדרום הר חברון, סמוך להתנחלות מצפה אביגיל.
מאז פרצה מלחמת ה-7 באוקטובר 2023, האלימות של המתנחלים כלפי התושבים הסלימה מאוד, כבכל היישוב הפלסטיני כולו. התנהלות אלימה זו מקבלת גיבוי מוחלט מהמדינה ושיתוף פעולה מלא מצה"ל. המטרה: להמאיס על התושבים הפלסטינים את חייהם ולגרום להם לנטוש ולהסתלק.
זו אוכלוסייה של רועי צאן ברובם המבקשים בדרכי שלום לעבד את האדמה ולרעות את הצאן, שהמתנחלים נוהגים בהם כבאויב מסוכן. הם אוסרים עליהם כל תנועה הקשורה ברעיית צאן ועיבוד אדמה ופוגעים בכל מה שעומד וזז שם: רומסים גידולים, שוברים עצי זית, מבריחים עדרים, מבהילים רועים, עורכים חיפושים פראיים בבתים, צועקים מקללים ומאיימים - בכל שעות היממה. "אנחנו צומוד! לא נזוז מאדמתנו," אומרת לילה ג'. מסביבם צצות התנחלויות חדשות .תחילה זה אוטובוס או משאית שהופכים לבתי מגורים, עליהם כל שבוע נוספים עוד מבני מגורים וסככות לבעלי חיים. בעידודה הגלוי של הממשלה הנוכחית הטרור היהודי מרים ראש, בסמכות וברשות. המתנחלים חוילו, קיבלו מדים ונשק ואיש לא עוצר
בעדם. המשטרה, שאמורה להגן על הפלסטינים מפני פרעות המתנחלים, אומנם נענית לעיתים לקריאות לעזרה אך בפועל לא עושה הרבה יותר מאשר לצייד אותם בדוח, שאיתו הם נדרשים ללכת ולהגיש תלונה במשטרת קריית ארבע. זהות המתנחלים ידועה אך הם לא נעצרים מעולם.
-