קלנדיה, יום ב’, 27.12.04, בוקרצופות: סיגל ר., ה., עליזה כ.(מדווחת). 06:05: הגענו לכיכר. נהגי המוניות מתחממים ליד דוכנים המוכרים קפה או תה, התנועה עדיין שקטה, אין נוסעים רבים.לדבריהם אין שינוי במצב, ישנה אדישות לגבי הבחירות.06:15: במחסום הכל נראה שקט. במעבר המכוניות דרומה ספרנו כשנונה עשרה מכוניות הממתינות לבדיקה. לצפון המעבר היה קל ללא תור.כשהגענו למחסום פתחו את המעבר לנשים. חייל אחד בדק ושלח כל נער מגיל שש עשרה לתור הגברים גם אם הוא תלמיד. לדברי החייל, אלו הן ההוראות. חייל אחר חשב אחרת, מסתבר שההוראות אינן ברורות. אחד העוברים במחסום העיר לחיילים על כתובת על הבטונדה במעבר הפנימי. הכותב ברוסית מקלל את הערבים בקללה פוגעת מאוד. החיילים הבטיחו למחוק את הכתוב. בשיחות עם האנשים במחסום מתגלה חוסר עניין בבחירות הקרבות וכן מספרים כי אין שינוי במצב במחסומים.גם הבוקר, כפי שכבר דווח, עמד חייל על במה במעבר ו”כיוון את התנועה” בצעקות רמות ובתנועות ידים: “עד לקו , לא לעבור, אחד שתיים שלוש…” כשעמדנו לידו הוא הנמיך קצת את קולו אך המשיך “לכוון את התנועה”.במעבר הנשים נוצר עומס, כשפנינו למפקדת המחסום ג. בבקשה לשלוח עוד בודק למעבר, התעלמה מהפנייה וענתה לבקשתנו בגסות. עזבנו את המחסום ב-07:45. עצרנו לשיחה עם מוכר הכעכים על חיילים שלפעמים מגרשים אותו ממקומו אך היום נתנו לו לעמוד על שפת הכיכר בלי להפריע.