בשבת המרעה ברוב המקומות עבר בשקט. רועה אחד נואש ועייף החליט לעזוב. אך גם פירוק והעברת המגורים והצאן לא עברו בשקט.

הגענו לבקעה ב07.30 . שתיים הצטרפו למרעה עם א’ . הם הרחיקו מאוד מערבה להרים למקום בו יש עשב, חזרו בסביבות 15.00. שניים  נותרו לנוכחות מגינה בפארסייה, לא היו בעיות לאורך כל היום .

בעין אל חילווה ליווינו את מ’ ואת ה’, המרעה היה שקט והיום היה חמים, והמאחז של בנצי על ההר לא הפגין נוכחות. כנראה הכריזו על שבת קודש. הפרות נהנו מהעשב הרב שצמח אחרי הגשמים.

רק אירוע עצוב אחד – פרה המליטה ולד מת, ייתכן שבגלל תזונה דלה מדי ומחסור בתוסף שהרועים קונים בכספם הדל. היא לא יכלה לעזוב אותו  באמצע השדה, עמדה לידו והסתובבה סביבו וליקקה אותו בתקווה שיקום לתחייה . מ’ לקח את הוולד המת על חמורו כי רצה שהפרה תחזור עם העדר לדיר, היא רדפה אחריו וניסתה לתקוף אותו. נעמדה באמצע השדה עם עיניים עצובות ובוכיות. מדהים היה לצפות באינסטינקט האימהות החוצה את כל הגבולות של חיות ובני אנוש כאחד.

אצל י’  היה קשה. בשבוע האחרון המתנחלים מהמאחז של עשאהל  הקימו מאחז נוסף חדש  סמוך מאוד לישוב שלו במרחק כ300 מ. את כל חומרי הבנייה הם העבירו דרך היישוב שלו ושל משפחתו. אחרי חודש של מתקפות מתנחלים בלתי פוסקות, ולנוכח המבנה החדש וכשהבין שאנו בכוחותינו הדלים לא נוכל לסייע בידו לעמוד מולם, י’ החליט לעבור לאזור יותר בטוח בסביבות העיירה טאמון. הוא ביקש שנישאר במקום כשהם אורזים את הציוד, את המכלאות, את האוהלים ומכנסים את העדר לקראת ההעברה . הוא דווח לנו שהמתנחלים מסתובבים מסביב לקהילה.
המלווים עלו לבדוק מה קורה במבנה של המאחז החדש, וגילו שם כעשרה  נערי גבעות, עם אלה מתחת לחולצות. הודענו לצבא שהבטיח לשמור מפני המתנחלים אך לא הגיע. המלווים נשארו עד שבינלאומיים הגיעו להחליפם בשעה 18.30.

ב- 20.30 קיבלנו קריאה נוספת מי’ שמתנחלים מסתובבים ועולים למאחז במכונית אחת המביאה כל הזמן מתנחלים חדשים. הוא העריך שבמבנה המאחז שוהים כ-50 איש. הגענו לשם, התקשרנו למח”ט והזהרנו שהמתנחלים עלולים לתקוף את הפלסטינים שארזו את הציוד לתוך משאיות .

המח”ט שלח את יחידת הניוד “הר ציון”, שעשו סיבוב והודיעו למח”ט שאין אף אדם במאחז. התלוננו שוב למח”ט והוא שלח שנית את קצין האג”ם, הסברנו לו את המצב. הוא נסע למאחז והבטיח לשלוח יחידת צבא שתשמור בשטח שהמתנחלים לא יפריעו לעזיבת הפלסטינים ולא יעזו להסלים את המצב.

בשעה 01.00 שמענו שני חיילים שהסתובבו בשטח בנשק שלוף, לכאורה להגנה על התושבים… י’ ביקש ליווי עם בוקר לעדר כדי שהמתנחלים לא יפריעו בהעברתו .

למחרת ביום ראשון ב-7.00 הגיעו מלווים שהיו דרושים מאוד, כי המתנחלים ניסו לזנב בעדר, שבסופו של דבר הגיע בשלום ליעדו.
היישוב של י’ פונה למחרת לא לפני שהמתנחלים פוצצו את הפנלים הסולריים שאנישי ” לא הספיקו לפרק.

היום, בפתח הכביש ליישוב שנעזב אחרי 40 שנה, תקעו המתנחלים את דגל ישראל לתפארת מדינת היהודים הגזענית. הם מתכוננים כך לכבוש ולספח את היישוב הפלסטיני הבא. בהתחלה סיפוח דה פקטו ולא רחוק היום יהיה זה סיפוח דה יורה.

עצוב! ונורא! והעולם שותק.