קלנדיה: "אין אישורים, אין פרנסה"
מי שהיו שם זה –
שני אמבולנסים, שתי אלונקות, ארבע תעודות זהות שהועברו מיד ליד וצולמו, שתי חולות חסרות אונים, הרבה תיקים שתוכם נבדק, שתי מלוות, אחד מאבטח (עוין), אחת חיילת (חביבה), ומצלמה אחת גם.
כל הכבודה הנ”ל הצטופפה במגרש שבצדו המזרחי של מחסום הרכבים כדי לפקח על מעברן מאלונקה לאלונקה ומאמבולנס לאמבולנס של שתי הנשים, האחת מהגדה בדרכה לבי”ח בירושלים והשנייה מבי”ח בירושלים חזרה לביתה שבגדה.
המאבטח דרש בדיבור גס שאתרחק ואילו החיילת ביקשה להבין למה חשוב לי להיות נוכחת. סיפרתי לה אודות הפעם שנזקקתי להיות מובלת באמבולנס לבי”ח, שההליך היה מהיר, ללא נוכחות חמושים ורובים וללא טלטולים בין אמבולנסים ואלונקות. החיילת הקשיבה באמפטיה. השיח נקטע כשהתקרב המאבטח ונהם לעברי: “את נמצאת פה מספיק זמן כדי לדעת שאלו ההוראות, שאנחנו עובדים רק לפי ההוראות, רק ההוראות קובעות…”
מה שקרה באותו רגע בו דברי המאבטח פלחו את האוויר שפעם ראשונה הזעם שעצור בי שנים רבות כל כך פרץ ממני ללא מעצור וללא שליטה: “נהלים אתה אומר? נהלים? – בטח זה מה שהיה אומר אז בפולניה האיש שירה בסבא שלי”.
אחרי שניות אחדות של שתיקה הפנה המאבטח את ראשו לעברי ואמר: “את משוגעת”.
הלאה משם, במקום בו המציאות מותירה מכרים שמחפשים פרנסה חפויי ראש, לא אחד ולא שניים שאלו אותי אם המלחמה כבר נגמרה וכשעניתי בשלילה שאלו אז מתי היא כבר תיגמר? – זו שאלה לממשלה, לא אלי.
סיפרו שבשבועות האחרונים פשטה מפה לאוזן שמועה שהחל מהאחד בינואר יחודש מתן האישורים, לא מעטים הגיעו למשרדי המת”ק ושוב נתקלו במציאות המרה. “אם אין אישורים, אין פרנסה” אמר נהג מונית, “מהבוקר עד עכשיו (השעה הייתה 4.30 אחה”צ) הרווחתי רק עשרים שקל. מזה אפשר לחיות?”
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-