16.05 בדרך מבית איבא, קרוב לענבתא, התנועה נעצרת. תאונת דרכים. מכונית של מתנחלים ירדה מהכביש ועכשיו הצבא מחלץ אותה, כשמכונית צבאית מושכת אותו בחבל הצלה חזרה לכביש.

מעל לכביש – חייל מאבטח את האירוע עם רובה שלוף. המכונית הפגועה שעל הכביש – זנוחה. (סמלי).

16.10 ענבתא. בכניסה לענבתא אין תור מכוניות. הן עוברות ללא בדיקה. ביציאה – כ 20 מכוניות, והן נבדקות. למרות זאת גם שם התנועה די זורמת.

מפקד המחסום מספר לנו שיש התרעה על מחבל בדרך לנתניה. עם זאת, הוא אומר, מנסים לשמור על מעבר חלק. מצליחים.

המפקד, תושב לוד, משוחח איתנו בנעימות. טוען שבעצם הוא עצמו חשוף במחסום. הוא מעוניין לשמוע את דעותינו. שרה דנה איתו על פתרונות לסכסוך… הוא מודה שהמחסום מגן על ההתנחלויות, אך אינו רואה דרך אחרת.

לבקשתה של מיקי פישר אני פוגשת שם פלסטיני שיש להחתימו על ייפוי כוח לעורך דין. בעוד אני מחתימה אותו, המפקד ניגש ורוצה לדעת מה זה בדיוק. נראה לו שהעניין באחריותו. אני מסבירה לו.

16.30 אנו עוזבות את ענבתא ופנינו לג'בארה.

16.40 מחסום התאנים. חייל פותח לנו את השער לג'בארה. אמנם ראינו מהכביש הראשי שאין מכוניות בא-ראס, אך בכל זאת החלטנו להגיע לשם. בעיקר בגלל הסבירות שיש מעוכבים בשער הילדים 735.

ואמנם כך היה. בשער הילדים שני נערים מעוכבים.

המשכנו לא-ראס. אין תנועה כמעט. שאלנו את המפקד מדוע הנערים בשער מעוכבים, והוא ענה (בסבר פנים נעים) הנה אני בודק. ולעינינו הוא טלפן לשם.

חזרנו לשער הילדים, והנערים עוד שם. שאלנו את החייל מתי הוא עומד לשחרר אותם, והוא ענה "זה תלוי"… במה? לא ברור. אבל הוסיף בחיוך "עוד מעט אני משחרר אותם". הם שב"חים.

14.50 עזבנו. את השער של ג'בארה פותחים לנו מיד.

בשער התאנים מחכים לכניסה לארץ כ 6 כלי רכב. החיילים מסבירי פנים לכולם.

סוף.