ג'בארה, א-ראס, ענבתא.

שגרתי.

14.30 גבארה – שער אפריים ריק. פה ושם מגיעה מכונית ועוברת.

א-ראס – ריק. דגלון המתנחלים מוצב על העמדה. מכיוון טול כרם מתקרבת עגלה עם חמור, בעל העגלה מקבל סימן לעצור.

חילופי משמרות. לאחר החלפת האפודים, מבוצע תרגיל מצחיק (או מפחיד – למי שאינו יודע שזה רק תרגיל). המפקד רץ עם רובה שלוף, אחריו שני פיקודיו, כמוהו שולפים נשק ורצים אחריו. שלושתם נשכבים מול אויב מדומה (האוטו שלי) ומכוונים את נשקם. לאחר כמה שניות ההצגה נגמרת, וחוזרים לעמדות הבדיקה.

החמור מקבל סימן להתקדם לעמדת הבדיקה. הוא מתנהל לאיטו ובינתיים מצטבר מאחוריו תור של מכוניות. סוף סוף הוא מגיע. נבדק ומשוחרר לדרכו, ואז מתחילה התנועה לזוז. מכונית אדומה עוקפת את התור, ומשלמת על כך בעיכוב כשמגיעה לבדיקה.

המפקד מזמין אותנו לגשת אליו ולשוחח. תמי אינה מוותרת על ההזמנה, ומחליפה איתו כמה מלים.

מתנצלת על כי עלינו להמשיך בדרכנו ונפרדת ממנו לשלום.

14.40 עזבנו את א- ראס.

15.10 ענבתא. איש הקפה ישנו. המוניות עומדות במקומן. אין תור בכניסה לענבתא, והתנועה זורמת.

אחד מנהגי המוניות מתלונן שלקחו לו את התעודות ועליו לחפש אותן ואינו יודע לאן לפנות. אנו ממלאות עבורו טופס של מנועי שב"כ, ומוסרות לו שיצרף את מסמכיו וישלח אל תמי הכל בפקס.

מגיעים אורחים מהטלוויזיה הגרמנית. מיד נכנסים לפעולה ומצלמי את התהליך הנ"ל.

הם מספרים שאתמול קיבלו אישור מדובר צהל לצלם במחסומים.

יחד עם האורחים אנו צועדים לכיוון הבודקה של הבדיקה. ורואים שבתור היציאה מענבתא כ- 20 כלי רכב. האורחים רוצים לצלם, אך למרות שקיבלו אישור מדובר צה"ל לצלם – אינם מורשים לעשות זאת. החייל בודק עם מפקדו שמא הגיע אליו אישור, ואמנם לא הגיע שום אישור לצלם.

אנו ממשיכים לבית איבא. אלון, האחראי עליהם מתקשר אל דובר צה"ל כדי לודא שלפחות בבית איבא יתנו להם לצלם, ואנו עוזבים את המקום.

סיפור על "אישור ואי אישור" של דובר צה"ל – בדו"ח על בית איבא.