חזרה לדף חיפוש דוחות

א-תוואני (א-טוואני), דרום הר חברון, סוסיא

צופות ומדווחות: סמדר בקר עם מוחמד
08/08/2022
| בוקר

יצאנו ב-8.00 בבוקר כדי להיפגש עם חברנו נסר נוואגעה מסוסיא. נסר נחטף עי הצבא והועבר לחקירת שבכ והיה חשוב לנו לבקר אותו. הוא נלקח בסביבות 23.00 ,נאזק ופלנלית הושמה על עיניו. בהתחלה הובל לבסיס צבאי ואחכ לגוש עציון, שם נחקר עי קפטן מהשבכ בגדול, הטענות כלפיו היו שהוא נמצא בכל מקום, פונים אליו על כל עניין שמתרחש ברחבי יוש והוא גם מתעד. נסר הסביר לחוקר שזה תפקידו כעובד בצלם והוא מוכר. הוא התבקש לא להציק לחיילים. (הוא מציק לחיילים? נו ,באמת). כשהסתיימה החקירה (שבוצעה ללא האזיקים והפלנלית), שוחרר.

החוקר שאל ,איך תגיע חזרה הביתה? נאסר השיב שיבקש שיאספו אותו וכך היה. זה התחיל בחטיפה,והסתיים בחקירה שהייתה סוג של אזהרה בעקיפין. אחרינו הגיעו לנסר פעילים אחרים ובאמת נותנים לו חיזוק והערכה.

הלכנו לביתם של עזאם וואדחה בסוסיא, שמזמן לא פגשנו כי עזאם עבד במרכז. הפעם היה בבית. הוא לא עובד עכשיו. הוא מספר על השתלטות של מתנחלים על שטחים שלהם .בלילה שעבר למשל, עבדו 2 טרקטורים בשטח של משפחה אחרת מסוסיא ועיבדו את השטח. הוא מראה לנו שטחים נוספים שכבר עובדו ואף שתלו בהם. איש לא עוצר אותם למרות דיווחים. עדרי כבשים נכנסים קבוע לשטחים שלהם .

עזאם מספר את זה ויאוש ניכר בפניו.

משם נסענו לנאסר עדרה לשמוע על פלישת המתנחלים לאתוואני בטבאב ,בטענה שיש שם בית כנסת שחשוב להתפלל שם. לדברי נאסר, אין שום סימן לקיום כזה. היום התחיל בסביבות 3.00 בבוקר עם כניסת הצבא, ששם מחסומים בכמה כניסות לאתוואני: ליד אביגיל, ליד המסגד בכפר ובכניסה הראשית. בלילה ישנו אצלם פעילים יהודים ופלסטינים. אבל בפועל, אף אחד לא ישן. צעירים מאתוואני פיזרו צמיגים ואבנים, על מנת להקשות על הגעה של המתנחלים. רק שהצבא ניקה הכל עם בולדוזר, לפני שהמתנחלים הגיעו. קצת אחרי שעה חמש לפנות בוקר, נכנסו שלושה אוטובוסים ורכבים פרטיים לאתוואניכ20 גיפים של הצבא ורכב מהמתק שמרו שהאזור שבין תחנת הדלק של נאסר והמסגד יהיה סגור. רק למתנחלים אפשרו להיכנס ולנוע.

הכל תועד עי כמה פעילים שישנו על גג הבית של נאסר והשכן שלו. מספר ילדי מתנחלים נכנסו לאזור הבית של נאסר, הצבא לקח אותם משם. יש לציין כי יומיים קודם לכן, הגיע הצבא עם מתנחלים לתכנן את היום הזה. תושבי אתוואני כולל הילדים, צעקו אללה אכבר, לא שתקו. אחרי שעה וחצי של תפילה, המתנחלים עזבו את המקום.
משלושת הביקורים הרושם זהה: יש כיבוש, מתנחלים וצבא עובדים בשותפות, החיים שם בלתי נסבלים.

לא צילמנו כמעט הפעם, כי יותר הקשבנו ולא ממש היה חדש בתמונות. בהמשך המודעה המזמינה את המתנחלים לתפילה בכעין בית כנסת עתיק באתוואני.

  • א-תוואני / א-טוואני

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •   א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם  עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה.  ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.      
      דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
      Muhammad
      Feb-24-2026
      דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
      Muhammad
      Feb-24-2026
      דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה