6:30 מחסום נייד בגת שמנים לפני כנסית כל האומות. נהג אמר לנו כי חיכה 40 דקות, התור באמת ארוך מאד והבדיקה אטית מאד. חייל קרא לי ואמר לא לדבר עם הנהגים. “זה מסית אותם, הם עצבניים בלאו הכי ואנחנו לא צריכים תקריות” הוא היה “ידידותי” אבל תקיף. ירדנו לאבו דיס ואחר כך עלינו שוב כדי לראות איך נראה התור. הוא נמתח כל הדרך עד מעגל התנועה בראס אל עמוד ובלי ספק הצריך יותר מ-40 דקות ציפיה. אבו דיס: המחסום היה שקט. שני חיילים ואין הולכי רגל. אותו המצב גם במלון. שער הפשפש היה פתוח, ותנועת הולכי רגל זרמה בקצב סביר… רק נושאי תעודות זהות כחולות או בעלי אישורים תקפים.החיילים אמרו כי יש “עוצר מלא” (הגבלות תנועה בשטחים) מאז יום חמישי בלילה וזה יימשך עד יום שני בלילה, אחרי חופש פורים. אחד מנהגי הטרנזיטים אישר כי הם יודעים זאת.אדם אחד עם ילד צרח על החיילים באמרו “כמובן שאני צריך ללוות את הילד שלי לבית הספר” והורשה לעבור. מחסום סוואחרה (הקונטיינר) במשך 25 הדקות שהיינו שם, עוכבו 5 סטודנטים: הם קיבלו חזרה את תעודות הזהות שלהם ועברו הלאה. כמה סטודנטיות עוכבו רק לכמה דקות. ראינו רק מוניות צהובות עוברות אבל החייל אמר שזה צירוף מקרים בלבד – כל כלי הרכב שיש להם אישורים יכולים לעבור. הוא אמר כי הסגר הוסר מאז ליל אמש. חנה התקשרה אל תיתי, נהג אוטובוס שהיא מכירה, אשר אמר כי לא ידע שהסגר הוסר. 8:40 מת”ק מעלה אדומים: באנו למקום כדי לשאול מי הוא האחראי לדווח לפלסטינים כך שידעו מה המצב במשך היום. החייל בשער היה ידידותי אבל לא ידע הרבה, ובמשרדי המת”ק לא היה איש חוץ משלושה פלסטינים מחכים.החייל טלפן למישהו שאמר לו לשלוח אותנו לעמדת המפקד באבו דיס אך לא הלכנו כי כבר נעשה מאוחר. שאלנו למה סגורים משרדי המת”ק והוא הצביע על אל רכב אזרחי ואמר: “הם שם עכשיו”. חייל (קצין)? יצא ובא אל השער בעודו מפטיר אל החייל “אסור לך לדבר אתן”. כששאלנו למה הוא לא ענה.מת”ק מעלה אדומים התקפל בשעה 8:50.