אל ח'אדר: פגישה עם משפחת מ. על ביתה ההרוס
את משפחת מ. היכרנו לפני כמה חודשים כשבאנו לביקור היכרות ועידוד בעקבות פנייה אלינו מאנגליה. המשפחה מתגוררת בשטח פרטי באל ח’אדר (ח’דר), על ראש גבעה הצופה ממערב על כביש 60. שלושה דורות במבנה אחד רעוע. מבנה סמוך, שהחלו לבנות בתמיכת ארגון AMOSנהרס כבר שלוש פעמים ושוב נמצא בשלבי הקמה. לגביו הגיע צו הריסה בתחילת 2021, ועתירה לביטולו הוגשה בפברואר 2021 בידי אגודת סנט איב, המגישה סיוע משפטי במקרי הריסה רבים בגדה. לפני כמה ימים התקבלה הדחייה על העתירה וזאת על סמך הטענה: בנייה בשטח ארכיאולוגי. עתה יכול המבנה להיהרס בכל יום והמשפחה ביקשה שנבוא שוב.
כיוון שלא נראים שרידים ארכיאולוגיים במקום וגם על פי עדויות המשפחה חפירות שעשו במקום לא העלו שום שרידים, עשינו בירורי הכנה: דיברנו עם “עמק שווה”, המכירים היטב את הטרנד החדש של הריסות על סמך טענות ארכיאולוגיות וכתבו על כך באתרם. הארכיאולוג יוני מזרחי והתחקירן מוהאנד ענתי הסכימו לבוא לבדוק את המקום ולכתוב חוות דעת, וביקש שנדבר עם עורך הדין ועם המשפחה שיביעו את הסכמתם.
ביקרנו ב-8 בבוקר. כתבנו כבר על כך שהמשפחה נעימה מאוד. מ., בנו הבכור של ע.ע, מציג את המצב החדש ברהיטות. הסתכלנו שוב על שני בורות המים העתיקים בשטח ופגשנו את בני המשפחה שהתעוררו זה אחר זה. הסתבר שיש להם עוד עורך דין מלבד סנט איב, מישהו שמכיר את המקרה שלהם כבר שנים, והוא ייעץ להם להגיש ערר לבית המשפט העליון בעוד כמה ימים, בניגוד לעצת סנט איב לחכות כמה חודשים.
דיברנו עם עורך הדין אמיל משראקי מסנט איב. הבנו ממנו מה פשר הדחייה שהמליץ עליה: הוא סבור שכעת עבר הזמן שהוקצב להרוס את הבית הנבנה והולך (לפי טענתו 170 ימים) ועכשיו צריך לסיים את בניית הבית במהרה ולאכלס אותו ואז אם צריך להגיש בקשה חדשה לעיכוב ההריסה של הבית עם חוות הדעת הארכיאולוגית. הוא הסביר שלא מדובר בשרידים ארכיאולוגים ספציפיים במקום, אלא שכל אזור הרודיון הנרחב הוכרז כשטח ארכיאולוגי ובית המשפחה נמצא בגבול המוכרז (ההרודיון רחוק מאוד מביתה של משפחת מ. – לפי אותו היגיון היה צריך להרוס את כל אל ח’אדר ואולי את בית ג’אלה, וכמובן גם כמה התנחלויות). הוא אמר שאם מעבירים עכשיו את הנושא לבית המשפט העליון, אסור לנגוע בבית ולהתקדם בבנייתו, וכך יהיה קל יותר להרסו. העברנו את המידע למחמוד מוסא. אגב, הדבר מסתדר עם שאיפתם של המתנחלים לחבר את גוש עציון ההיסטורית עם גוש נוקדים ותקוע הסמוכים להרודיון וכך ליצור גוש עציון ענק חדש שבו כמה מובלעות פלסטיניות.
אל-ח'דר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60 (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.
אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.
-


