אל-ח’דר, בית לחם (300), מת”ק עציון
יום קשה.
בית לחם: ביציאה עוברת פלסטינית שדווחה על מעוכבים בצד השני, (אכן לא ראינו יוצאים)- נתנו לה כרטיסי מוקד (להגנת הפרט) הסברנו לה והמשכנו לדרכנו. אל ח’אדר: פתוח לחלוטין – המון מוניות והולכי רגל. עמוס לעייפה, לא היה איפה לחנות.
מת”ק עציון – 10 אנשים נספרו בשעת השיא. למה? כי לא נותנים אישורים לבית לחם- ככה אמרו הפלסטינים המעטים שהגיעו לקבל אישורים וגם כרטיסים מגנטיים. נשארנו שם 4 שעות, רק גדי לגלות שאין שום חשיבות למספר מבקשי ההיתרים לבין קצב עבודת המת”ק. 1- מבקשי כרטיס מגנטי מבית לחם – סורבו.2- מבקשי היתרי מעבר מבית לחם לישראל לצורכי עבודה– אין.3- מבקש היתר מעבר מבית לחם לשטחים, מתבקש להנפיק אישור מלשכת המסחר הפלסטינית. נכון, הוא עובד רק עם חברות ישראליות. נכון, היו לו היתרי מעבר לישראל עד היום, ויש לו כרטיס מגנטי – אז מה?4- חבר הפורום הישראלי פלסטיני של משפחות שכולות – צריך להרצות מחר בת”א. שואל אם אנחנו יכולות לעזור. כל פעם מקבל היתר ליום אחד. הסברתי לו באדיבות, כי הפורום יכול לעזור אם בכלל.5- מקרים רפואיים שטופלו על ידנו a. אב לילדה שעוברת סדרת טיפולים בשערי צדק מקבל אישור לשלושה ימים- התקשרנו לדליה בסה מתאמת הבריאות, מה קרה? שוב טעות של החייל שלא קרא את המכתב משערי צדק המבקש אישור לשלושה חדשים??? דליה מטפלת, הפקס מבית אל לעציון מגיע אחרי למעלה משעתיים וב16:30 האיש מקבל את האישור החודשי.b. אשת איש שצריכה להגיע להמשך טיפול בהדסה הר הצופים – צריך להגיש בקשה רשמית ממת”ק בית לחם (הפלסטיני). אבל עד עכשיו הספיקה ההזמנה מהדסה. ככה היה עד עכשיו, ועכשיו זה אחרת. לאחר מסע הסברה של ש”ש, האיש מקבל את האישור המיוחל.c. אחרונה חביבה – אישה בת 70- מבקשת לטוס עם בעלה החולה לארה”ב דרך בן-גוריון (בגלל מצבו). כבר הגישה בקשה בינואר, ושוב לפני שבועיים, והיום 3 ימים לפני הטיסה שוב. היא מסורבת. התקשרנו לרל”א – והדס הפעילה את העולם ואחותו ( כי המת”ק לא יכול לבדוק היתר כזה תוך שלושה ימים?!) – עד שהמת”ק הסכים לזרז את הבדיקה. ביום רביעי בצהרים הדס עדכנה כי האישור ניתן והזוג הקשיש יצא לארה”ב. עצוב…
אל-ח'דר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60 (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.
אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.
-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-
מת"ק עציון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מקום זה בעל חשיבות רבה לפלסטינים משום שכאן מרוכזים שרותי ההיתרים של תושבי בית לחם והכפרים שמסביבה: הזקוקים לכרטיס מגנטי לאישור עבודה בישראל, לאישורי כניסה לביקור חד-פעמי בישראל לצורכי בריאות ודת, לאישורי משטרה שונים ועוד.
Natanya GinsburgFeb-23-2026מסביב למת”ק יש גדרות ברזל ועליהן רשת תיל דוקרני
-