אל-ח’דר, בית לחם, מת”ק עציון, יום ב’ 18.8.08, אחה”צ
בית לחם, אל חאדר, מת”ק עציון מזג האוויר חם במיוחד.בניית החומה לאורך הכניסה הישנה לאל-חאדר הושלמה. עלינו לחניית המוניות החדשה בכניסה לחוסן בכדי להשקיף על התקדמות המעבר התת קרקעי ונהגי המוניות הסבירו לנו שהייתה הפסקה בבנייה בשל “עיות”. הם יכולים להמשיך להסיע לירושלים, בכביש 60, נוסעים המורדים כאן מאוטובוסים. ראינו שני ילדים קטנים משרכים רגליהם במהמורות העפר מהתעלה שמתחת לכביש לכיוון חוסן. בתי הספר עומדים להיפתח בשבוע הבא, והגשמים שיתחילו בעוד כמה שבועות יהפכו את הדרך הזו בלתי אפשרית.
עוד אף פעם לא ראינו כל כך הרבה מכוניות בחנייה של המת”ק, בעיקר מוניות צהובות, בקושי מצאנו מקום לחנות. דלת הכניסה לאולם ההמתנה הייתה סגורה וכמה גברים זועמים עמדו בחוץ עם שני חיילים שבאו “להשליט סדר”. בפנים היו למעלה מ- 100 בני אדם, מיזוג האוויר לא פעל והיות והייתה רוח קלה, נאמר להם לעמוד בחוץ. אחד החיילים מהצפון סיפר שיש לו חבר ה”ובד”איתנו במחסום שליד שכם והוא חושב שאנחנו עושות עבודה טובה. בפנים היה חום נורא. לאף אחד לא היה כוח לזוז. כשזיהו אותנו היו כמה צחקוקים, הם יודעים שאנחנו לא מביאות הרבה תועלת. כמה גברים סיפרו לנו שנשלחו מהמת”ק לפני שבוע בסוף היום והפעם באו ב- 03.30. כשבאו התחילו להכין רשימה של הבאים לפי סדר הגעתם. קצין שהודיע להם שרק נשים וזקנים וכמה מקרים הומניטאריים יורשו להיכנס, קרע את הרשימה שהכינו. “ממש לא פייר” ניסינו לצעוק לשווא לעבר החייל. אחר כך ניסינו לצלצל לתדסה וקיבלנו את אשתו, הוא כנראה בחופשה. הנהג של עו”ד יגאל ארנון, מצויד במכתב “חשוב” ניסה לעזור לאדם העובד אצלו כבר 14 שנים, איש זה הוא אחד מאלה הנמצאים פה מאז אמצע הלילה. הנהג איים כי יתלונן לרמטכ”ל. הצענו לו להביא לכאן את ה”בוס” שלו בכדי שיראה בעצמו מה קורה פה. מהרגע שהגענו (15.00) ועד 17.00 אף אחד לא נכנס. צלצלנו לאחד הקצינים שטען שהם עושים כל מה שניתן. צלצלנו גם למוקד ההומניטארי שהבטיח לטפל בעניין אך ללא תוצאות. ניסינו להתקשר עם עוד כמה מספרי טלפון רלבנטיים וכל מה שקיבלנו היו הבטחות רפות. חנה ב. מודעת מאוד למצב ואמרה לנו שזה עתה כתבה כמה מכתבים חריפים ותוך כמה ימים תוזמן לסיור בתוככי המת”ק. היא אמרה לנו שמת”ק זה אמור לטפל ב- 200,000 בני אדם, בעוד שיש באפשרותו להגיש שירות רק ל- 70 ביום. רמי ב., כנראה המפקד, הודיע לנו ברמקול שאין ביכולתו לומר לנו שום דבר. פתאום, ברעש חזק, נפתחה הקרוסלה, עוד כמה נשים הוכנסו ומרבית הגברים עזבו ממורמרים. אחרי שעת הסגירה הרשמית נקראו שמותיהם של כמה גברים וגם הם הוכנסו. כמה אנשים רמזו על האפשרות שאו ששולם שוחד או שהייתה כאן עסקה מלוכלכת אחרת. ב- 17.45, הודיעו נהגי המוניות כי הם עוזבים ולמרבית האנשים לא נותרה ברירה אלא לעזוב ביחד אתם. אחד מהם אמר לנו כי זה היה ניסיונו הרביעי (וארבעה ימים אבודים), להשיג כרטיס מגנטי.עוד אף פעם לא היינו מתוסכלות כל כך ועזבנו. מעט נחת הייתה לנו כשראינו שכמה גברים רזים מאוד מצליחים להידחק בשער ה”הומניטארי” בכניסה לאל חאדר.
אזור עציון / גוש עציון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.
היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.
במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.
חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.
בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר) העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.
-
אל-ח'דר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60 (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.
אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.
-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-
מת"ק עציון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מקום זה בעל חשיבות רבה לפלסטינים משום שכאן מרוכזים שרותי ההיתרים של תושבי בית לחם והכפרים שמסביבה: הזקוקים לכרטיס מגנטי לאישור עבודה בישראל, לאישורי כניסה לביקור חד-פעמי בישראל לצורכי בריאות ודת, לאישורי משטרה שונים ועוד.
Natanya GinsburgFeb-23-2026מסביב למת”ק יש גדרות ברזל ועליהן רשת תיל דוקרני
-