בית איבא
בית איבא, יום ד’, 23.2.05, בוקר משקיפות: נטי א’, רינה צ’, מיכלינה ד’ (מדווחת) 8:00 – 9:50 תנועת ערה של הולכי רגל, דלילה של מכוניות. לא השתנו כללי המעבר לשכם וממנה, עדיין עוברות רק מכוניות שמספריהן מופיעים ברשימה שבידי החיילים, אמבולנסים ומכוניות רופאים.שינוי קטן במבנה – מתקינים תאורה.המחסום מאויש בידי פלוגה של חיילי מילואים שאותם ראינו גם לפני שבוע, בתגבור של מ”צ ובנוכחותו של נציג המת”ק. בניגוד לתחושת הקלה מסוימת במהירות המעבר, שעליה דווח בשבוע שעבר, כעת הורגשה החמרה. הבדיקות קפדניות יותר וחזר המנהג לעכב, ככל הנראה באופן מדגמי, אנשים בעלי זכות מעבר במחסום, לצורך בדיקת מסמכיהם מול השב”כ. כך במשך כמעט כל זמן שהותנו במחסום היה מישהו בסככת המעוכבים, ממתין לבדיקת המסמכים. העיכוב לא היה ממושך (10- 15 דקות), אך ברור שאדם כזה הפסיד כבר את האוטובוס שבו הגיע לקירבת המחסום, ונאלץ לחפש תחבורה חלופית כדי להמשיך בדרכו, דבר הכרוך לא רק בהפסד זמן, אלא גם כסף. יחסם של רוב החיילים אל העוברים ושבים היה סביר, אך לא היה מקום ל”שיקול דעת” מסוג כלשהו. בלטה התנהגותו העוינת והמתנשאת של אחד מהחיילים המאבטחים. שמענו, שיום קודם חיילי המשמרת הואשמו בכך שדרך המחסום “שלהם” עבר “מבוקש” מבלי שיבחינו בכך. אולי זאת הסיבה להחמרה.בסביבות השעה 8:15 הגיע למחסום נער בחיפושיו אחרי תעודת הזהות שלו שהוחרמה יום קודם (22.2.05). המקרה אירע בסביבות השעה 17:00 ביום ג’, סמוך לכפר מגוריו של הנער, כפר א-נקורה, וההתנחלות שבי שומרון. הנער (שמו ופרטיו שמורים אצלנו) רצה לחצות כביש, כשנעצר על ידי חיילים בג’יפ. אחד מהם לקח את תעודתו ואמר לו לבוא למחרת בבוקר למחסום בית איבא כדי לקבלה בחזרה. מפקד המחסום ונציג המת”ק לא ידעו על התעודה. לאחר המתנה של כשלושת רבעי שעה בסככת המעוכבים, כשנציג המת”ק ניסה לברר בטלפון על-אודות התעודה, הנער נשלח הביתה עם הוראה לחזור למחסום בשעה 13:00. לנו הוסבר שימשיכו לבדוק, אך “הכול לא ברור. הנער לא זכר את מספר הג’יפ, אז אולי הוא המציא את זה?”התעקשנו על בדיקה מעמיקה ובכל מקרה – על מתן פתרון לבעיה. הודענו ל”מוקד להגנת הפרט”, מסרנו לנער מספרי הטלפונים של המוקד ואת מספרי הפרטי, ניסינו לתפוס, ללא הצלחה, את המוקד ההומניטרי. תוך כדי כך הגיע למחסום המ”פ. פנינו אליו והנער מסר לו את פרטי האירוע, כולל תיאור מדויק של החייל שלקח את התעודה. התרשמנו שלמ”פ די ברור איפה לחפש. נקבע שהנער יחזור למחסום בשעה 13:00. אם עד אז לא תימסר לו התעודה, הוא יורשה לעבור לשכם כדי שינפיקו לו תעודה חדשה. הודענו על כך למשמרת אחה”צ, אך לא היה צורך בהתערבותה. בדרך פלא, ג’יפ צבאי עצר את הנער בדרך הביתה וחיילים מסרו לו את התעודה. הודיע לי על כך טלפונית דודו של הנער, הגר גם הוא בכפר א-נקורה.