בית איבא, יום ד’, 16.11.05, אחה”צ צופות: רעיה י’, דבורה ל’ (מדווחת) 14:10-16:23 סיכום: במחסום ה”פתע” (שאינו נראה מפתיע כלל אלא עומד איתן) בצומת הכבישים 57 ו-60 נבדקו מכוניות שהגיעו ממזרח וממערב. לא היו מעוכבים. המכונית ה-10 בתור עברה בתוך חמש דקות. בבית איבא תור כלי הרכב הרגיל ביציאה משכם התקדם באיטיות רבה והיה ארוך מאוד 15-20+ במשך כל הזמן). זמן ההמתנה בתור זה, ברובו של משאיות ואוטובוסים, היה שעה ויותר. התור ההומניטרי למכוניות, אשר נראה כי שימש ליותר מאשר למקרי חירום (האם פרוטקציה כלשהי מעורבת בזה???), התקדם במהירות. ברגע שמכוניות הגיעו לתור זה הן נבדקו מיד, על חשבון אוטובוסים ומשאיות שנשארו על עמדם בתור. פירוש הדבר הוא שאפילו אם שלושים כלי רכב עברו בחצי שעה, תור האוטובוסים והמשאיות התקדם בשבעה כלי רכב בלבד. החיילים אמרו כי התור ההומניטרי הוא לרכב האו”ם וכלי רכב רפואיים הכוללים אמבולנסים, רופאים, אספקה רפואית וכד’. אך אני ראיתי ג’יפ של חברת פל-טל ומכוניות אחרות שבפירוש היו להם האישורים המתאימים אך אני בספק אם אלו מכוניות למטרות רפואיות. אולי, כמו בכל סיטואציה אחרת, גם כאן העניים ביותר סובלים הכי הרבה בשעה שבעלי עמדה וכסף מוצאים דרך לעקוף.נציג המת”ק א’ היה מוכן, לשעה קצרה, לעזור על ידי פתיחת תור נוסף, כך שהממתינים בתור הארוך יוכלו להתקדם. מפקד המחסום אמר, כמו שאמרו בעבר כל מפקדי המחסומים האחרים בבית איבא, שמסוכן לפתוח תור נוסף. יותר מדי אנשים מסביב זה סיכון בטחוני שכן בכל רגע חייל יכול להוות מטרה לצלף מהגבעות. אם היו שני תורים לבדיקת כלי רכב, בנוסף לתור ההומניטרי, היכן שתמיד נוצר לחץ, זה היה עוזר מאוד. כלי הרכב בתור הכניסה לשכם עברו מהר ותמיד היו שם כשישה כלי רכב בתור.תנועת הולכי רגל היתה בקצב קבוע של 30 עד 50 אנשים במחסום בכל רגע נתון. לנשים ולגברים תורות נפרדים וכמה קרוסלות עובדות. לא היה צורך בתור הומניטרי להולכי רגל. לא היו מעוכבים. החיילים היו אדיבים והיו מוכנית להקשיב ולכבד את הצעותינו (בגבולות הבנתם שלהםאת הסיטואציה, וההוראות שהם קיבלו מ”למעלה”). לפני בואה של היחידה הזאת, כעשרה ימים קודם, האוירה היתה הרבה יותר קשה.פרטים:13:40 – רכב צבאי עומד בצומת ג’ית אך אין מחסום.13:44 – צומת הכבישים 60-57. מחסום פתע עוצר את הבאים משני הכיוונים: מזרח ומערב. 12 מכוניות ממתינות בתור מהצד המערבי, עם זמן המתנה של ארבע דקות. מהצד המזרחי אין תור. החייל אמר לנו ש”יש כאן מחסום מהבוקר עד הלילה”. הוא טען כי היתה התרעה באותו רגע. הם בדקו תעודות זהות כנגד רשימה. 13:49 – משאית נעצרה לבדיקת תעודת זהות ושוחררה כעבור דקה.,br>13:51 – 13:56 – תשע מכוניות עברו בחמש דקות את המחסום בדרכן מזרחה. רוב התנועה היתה של מוניות. כלי רכב עם לוחיות רישוי ישראליות עברו בצד בלי בדיקה. טנדר נעצר ונהגו מתבקש לפתוח את הדלת הצדדית. הטנדר היה עמוס בקרטונים בכל המידות. החייל הסתכל ואפשר לנהג להמשיך בדרכו.בית-איבא 14:10 – זרם קבוע של הולכי רגל בשני הכיוונים ללא המתנה. תור כלי הרכב נמשך מעבר למה שאנו יכולות לראות. א’ נציג המת”ק אומר לנו שנמצא מטען חומר נפץ בחווארה ולכן המחסום שם נסגר והתנועה הופנתה לבית איבא, וזו כנראה הסיבה לתור המכוניות הארוך. אך לא הבחנו בתור ארוך של הולכי רגל שהיה יכול להוות אינדיקציה למה שקרה בחווארה. שישה כלי רכב ממתינים בתור הכניסה לשכם, א’ וחייל נוסף בודקים את הנשים ואת הגברים הנושאים חבילות ותיקים.חיילי המ”צ בביתן בודקים תעודות זהות. טכנאי אזרח מתקן חוטי חשמל (אומרים לנו שהוא אינו פלסטיני) ומוצמד אליו מאבטח. אוטובוס היוצא משכם נבדק בתוך 11 דקות.14:18 – אנו מצליחות להבחין ברכב ה-15 בתור היציאה משכם ומודדות את זמן המעבר שלו. הוא עבר לאחר 30 דקות, בשעה 14:47. בתור המכוניות ההומניטרי זרם קבוע של 3-4 מכוניות יוצאות משכם כל הזמן.14:25 – שלושים הולכי רגל במחסום. 11 כלי רכב ממתינים בתור הכניסה לשכם, לכל מכונית לוקח שבע דקות לעבור את המחסום.14:28 – בדיקת אוטובוס בתור היציאה משכם נמשכת חמש דקות. אנו מסבות את תשומת לבו של מפקד המחסום לתור המכוניות הארוך ביציאה משכם.14:38 – אוטובוס נוסף נבדק ועובר בתוך שלוש דקות.14:40 – נהג מונית שאין לו אישור לעבור בתור ההומניטרי מבקש את עזרתנו. הוא מסיע אישה חולה שזה עתה יצאה מבית חולים. החיילים נותנים לו לעבור במהירות.14:41 – אוטובוס נוסף נבדק ועובר בתוך חמש דקות. נהג הממתין בתור אומר לנו כי הוא ממתין חצי שעה עד שעה. הוא שואל אותנו “עד מתי זה נצטרך להמשיך כך? כל שאנו רוצים הוא להגיע הביתה. מדוע זה לוקח שעה או שעתיים כל יום?” אוטובוס נבדק ועובר בתוך ארבע דקות.14:50 – נהגים של ג’יפ וטנדר בתור ההומניטרי מבקשים את עזרתנו, הם בדרכם להלוויה של בן-דוד של האחד שהיה גם שכנו של השני. החייל אשר אמר להם בתחילה ללכת לראש התור הרגיל נעתר להקשיב ומאפשר להם לעבור לאחר שאנו פונות אליו.14:56 – אנו יכולות לראות 17 כלי רכב בתור היציאה משכם (אין ספק שישנם כלי רכב קטנים יותר בין אלו שאנו יכולות לראות ויש כלי רכב אחריהם שאי אפשר לראות בברור). אנו מודדות זמן לאוטובוס בעל חלונות בגוון טורקיז.14:59 – 10 הולכי רגל במחסום. שישה כלי רכב בתור הכניסה לשכם.15:11 – בדיקת אוטובוס אורכת חמש דקות. 20 הולכי רגל. האוטובוס בעל חלונות הטורקיז הוא עתה מס-12 בתור כלי הרכב, כאשר מאחוריו תור ארוך של מכוניות.15:14 – 40 הולכי רגל.15:17 – 50 הולכי רגל.15:21 – 13 כלי רכב בתור הכניסה לשכם ולוקח למכונית 16 דקות להגיע לראש התור (15:37).15:25 – בכניסה לשכם נבדקים הולכי רגל רק אם הם צעירים.15:31 – אנו מתלוננות בפני מפקד המחסום ובפני א’, נציג המת”ק, שכבר עברה חצי שעה והאוטובוס אשר אנו מודדות את זמנו (בעל חלונות בגוון טורקיז) התקדם רק שבעה כלי רכב בכל הזמן הזה. מפקד המחסום ממש בשוק. הוא מרגיש כי זה בלתי אפשרי מאחר שהוא העביר הרבה כלי רכב בזמן זה בעצמו. אני מציינת בפניו כי בגלל שיש תנועה כזו של כלי רכב בתור ההומניטרי אשר מקבלים עדיפות ראשונה, האוטובוסים והמשאיות ממתינים משך זמן לא הוגן. א’ ניגש ומתחיל להזיז את הדברים. אני שואלת אותו מדוע הוא היחיד שמוכן לבוא לעזור. הוא אומר שהאחרים חושבים שזה לא בטוח.15:37 – האטובוס “שלנו” הוא עתה מס’ 4 מראש התור ואנו יכולות לראות עוד 13 כלי רכב מאחוריו במטושטש. בתור הכניסה לשכם עומדים עתה ארבעה כלי רכב.15:45 – מפקד המחסום שואל אם יש מישהו המדבר עברית. איש אינו עונה ואז הוא אומר שכל מי שמעל גיל 45 יכול לעבור בלי בדיקת תעודת זהות ואחדים מתקדמים. הרוב הגדול צעירים בהרבה. זהו יום רביעי ולכן ” יום הסטודנט”. 16 כלי רכב ממתינים עתה בתור היציאה משכם. אני מציינת לעצמי אוטובוס ומתחילה למדוד את זמן המעבר שלו. שישה כלי רכב בתור הכניסה לשכם.15:55 – האוטובוס שמדדנו את זמנו הגיע לאחר שעה מהרגע בו התחלנו למדוד לו זמן מעבר ואחרי שא’ הגיע והתחיל להאיץ את הבדיקות.16:00 – א’ חייב לעזוב כעת ובדיקת תור המכוניות מואט שוב. לסטודנטית אשר מדברת רק ערבית אין תעודת זהות עמה. היא מחזיקה פתק כתוב בעברית עם שמה ומספר תעודת הזהות שלה שאותו קיבלה בבוקר מהחיילים כאשר עברה במחסום בדרכה לאוניברסיטה. החיילים אמרו לה להראות את הפתק הזה למשמרת אחה”צ. אנו מבינות את מה שהיא אומרת לאחר שרעיה מתקשרת למישהו שמתרגם את דבריה. חייל אחד מנסה להתקשר למישהו שהיה במשמרת הבוקר כדי לאמת את סיפורה, אך אינו משיג אף אחד. לאחר 15 דקות הוא נותן לה לעבור ושוב, בעזרת המתרגם, הוא אומר לה שאסור לה לבוא ללא תעודת הזהות.16:03 – האוטובוס החדש שזמנו נמדד התקשם למקום ה-10 מראש התור.16:12 – האוטובוס התקדם רק עד המקום ה-9 מראש התור (שימו לב להאטה).16:15 – 50 הולכי רגל.16:23 – האוטובוס שהיה מספר 16 לפני 33 דקות התקדם רק שבעה מקומות והוא עתה התשיעי מראש התור. זרם מתמיד של 3-4 כלי רכב הומניטריים ממשיך להגיע והם מעכבים את התור הראשי. בכל זמן שהותנו במחסום רק אמבולנס אחד עבר. בתור הכניסה לשכם כעת ראבעה כלי רכב. כ-50 הולכי רגל. כעת אנו סופרות 19 כלי רכב נכנסים לשכם. אנו עוזבות כדי להיות זמן מה בג’בארה. חייל אומר לנו שהמחסום בבית איבא נסגר בשעה 19:00.16:36 – צומת כביש 57 ו-60. מחסום הפתע עדיין בודק כלי רכב הנוסעים בשני הכיוונים. אנו מחכות בתור, מס’ 10 בו. לוקח חמש דקות להגיע לראש התור וכבר 10 כלי רכב עומדים מאחורינו. התנועה הבאה ממערב קטנה יותר.