בית איבא-שבי שומרון, יום ד’, 9.3.05, בוקר משקיפות: רינה צ’, מיכלינה ד’ (מדווחת) 7:50 – 8:50 המחסום מאויש בידי חיילי מילואים. יחסם המכובד והמכבד לעוברים ושבים בלט על רקע דברים שראינו בעבר. למרות גשם וקור, התנועה היתה ערה ומעבר הולכי הרגל והמכוניות היה מהיר. לא היו מעוכבים. רק פעם אחת, לכמה דקות, עוכב נער שבתעודת הזהות שלו נמצא משהו שהזכיר לחייל הבודק אבק שריפה. מפקד המחסום דיבר עם הנער, בדק. התברר שהיו אלה שאריות של משהו ממזון והנער שוחרר מיד.יחסית לעבר, צומצמו מעט ההגבלות על תנועת הולכי הרגל. אמנם כולם עדיין נדרשו לרדת מהמוניות ומהאוטובוסים ולעבור כמה מאות מטרים ברגל, בגשם, בקור ובבוץ, אך לפחות לא נדרשו אישורי מעבר לשכם וכולם עברו לאחר בדיקה מהירה של תעודותיהם. לעומת זאת, ליציאה מהעיר עדיין נדרשו אישורי מעבר לנערים בגילאים מ-14 עד 20. בכללי המעבר של מכוניות לא היה שום שינוי יחסית לעבר – הכניסה לשכם עדין מותרת רק למכוניות שמספריהן מופיעים ברשימה שבידי החיילים. לדברי נהג מונית שהגיע מצומת ג’ית, לא היה שם היום מחסום.בשבי שומרון הדרך היתה פתוחה. נתקלנו רק בסגירת קטע כביש 57 לשני הכיוונים למשך כעשרים דקות בגלל בדיקה של רכב חשוד, ללא נוסעים, בעל לוחיות זיהוי ישראליות, שחנה בשביל שליד הכביש.