מחסום בית לחם (300) 06.35

עקב מחלתה של רונית אני מתחילה את המשמרת לבד. בחוץ אני שומעת מהיושבים על הגדר שממתינים להסעה ש "היום טיפ-טיפה יותר קל משבוע שעבר". זה כבר מעודד קצת. אם נזכרים במראות הקשים מהשבוע שעבר (כפי שרונית דיווחה בפירוט) היה אז באמת יום ראשון נורא, עמוס ומשפיל עבור אלפי העוברים במחסום. היום , משום מה, המצב שונה לחלוטין, זרם העוברים דליל במיוחד ואין כל עיכוב.
אולי משום שאני חדשה, רק כחודשיים במחסומים, עדיין מכה בי התמונה העצובה והמשפילה של שגרת יומם של המוני גברים צעירים ומבוגרים, מכל המעמדות וסגנונות הלבוש, מחליפה מהודרת ועד חולצת טי וג'ינס בלויים, הצועדים במהירות מעמדות הבידוק של המחסום דרך שביל מגודר ומלוכלך בדרכם לחפש עוד סיכוי ליום עבודה. החגורות, שהגברים נאלצו להסיר בבידוק, עדיין בידיהם והם מתמרנים, בניסיון להשיב את כבודם וחזותם, בין הליכה מהירה אל ההסעה והשחלת חגורה במכנסיים. רובם מותשים כבר בשעת בוקר זו, לאחר שעות של המתנה בעמידה בתורים במחסום עם שחר, ולמרות זאת לא מעטים מחייכים אלינו לשלום ומברכים אותנו על שאנו שם, רואות אותם ומתעדות את מצבם. הצלבת המבטים בינינו מחזירה להם לרגע זהות אישית, גברים לא-שקופים גם כשהחגורות משתלשלות…   

ישנן, כמובן, גם נשים לא רבות העוברות את המחסום מדי בוקר, אבל איכשהו חזותן אינה משדרת מצוקה ופגיעות רבה כזו של הגברים. ואולי הכל בעין המתבוננת.

6.45 שלוש-ארבע עמדות פתוחות לסירוגין אך אין תור ואין המתנה. מוזר מדוע כל כך ריק היום.
6.55 סילביה מגיעה וחנה עדיין מחפשת חניה. נוצרה בעיה חדשה: מהיום אסור לנו לחנות במגרש החנייה המוסדר של המחסום. ייתכן שזה עוד ניסיון להקשות על הנוכחות שלנו שם, לקראת החורף הקרב. לאורך הכבישים בסביבה אין מקומות מותרים לחניה  – נצטרך לחשוב על פתרון. בניסיון להבין את התקנה החדש הסביר לנו שומר החניון את הסיבה " יש גניבת רכב ע"י הערבים ואז אנו נתבע את הרשות של המחסום"…אתה הבנת את זה, ברוך? אומרים שבא מפקד חדש.
בינתיים חנה א. מצטרפת אלינו, המצב באולם עדיין שקט רוב הזמן. ברגעים המעטים בהם מתכנסים עוד אנשים באולם, החיילים מזדרזים לפתוח את השער הנוסף, בו הם מעיפים מבט בניירות ומאפשרים מעבר מהיר. אנו לומדות מהעוברים כי גם בצד הפלסטיני של המחסום אין כמעט אנשים.
7.20 המצב ללא שינוי ואנו עוזבות מוקדם מעט מהרגיל בדרכנו למת"ק עציון.

מת"ק עציון 7.30

במת"ק , כרגיל, מצפים לנו גברים עם בקשות לטיפול בהסרת מניעת האישורים לעבודה. כולם מטופלים על ידינו, כמקובל, וסילביה נדרשת שוב ושוב להסביר לחיילים במשרד המת"ק למה אין  צורך לטרטר את הפונים לבית-אל בבקשה לעבוד בהתנחלויות. דומה שעדיין איש לא הנחה את החיילים\ות איך ליישם נכונה את ההנחיות הצה"ליות המתחדשות  לבקרים.

9.40 בתום הטיפול בכל הפונים הבוקר אנו עוזבות.