בית לחם

מת"ק עציון

14:00 – 17:30

הגענו ב- 14:15 בכדי להחליף את המשמרת שקדמה לנו (שלומית ואורה). היו למעלה מעשרים מכוניות במגרש החניה, כולל שני טרנספורטים. באולם ההמתנה היו כשישים גברים, עשרים מתוכם נדחפו במדרגות המובילות אל הקרוסלה. כמה מהם סיפרו לנו שאין כל התייחסות למספרים שבידיהם. מזה למעלה משעה לא נכנס איש.

בשעה הראשונה לשהותנו יצאו שבעה אנשים שקיבלו כר"מים, מתוכם רק ארבעה הגיעו לפני 7 בבוקר וקיבלו מספרים. אישה אחת נכנסה בעזרת מ"ו. ארבעה אנשים קיבלו תסריך (הם חיכו "רק" שעתיים) לאדם אחד שהוזמן על ידי השב"כ נאמר שעליו לבוא בפעם אחרת.

במהלך השעה השניה, שבעה אנשים יצאו עם כר"מים לשניים מהם לא היו מספרים. אדם אחד – רופא- כלל לא חיכה, הכרטיס המגנטי חיכה לו ונאסף על ידי הנהג שלו. לארבעה אנשים ניתנו תסריכים. אדם אחד שהוזמן על ידי השב"כ, יצא. צלצלנו למשרד המת"ק בכדי לסייע לקבוצה של נשים שלא יכלו להידחק אל הקרוסלה בינות לכל הגברים. לאיש אחד היה מספר 362 ולדבריו זו הפעם החמישית שהוא בא לאותו עניין.

בשעה 16:00 חזרנו וצלצלנו בעניין הנשים. שוב הבטיחו לנו שכל מי שיש לו מספר יורשה להיכנס. קצת מאוחר יותר צלצלנו בכדי לעזור לאישה שאמרה שברצונה לבקר בכנסיה בירושלים. היא לא הייתה בעיר מאז 2003 היות והיא מרגישה מושפלת להידחף בשביל לקבל אישור. נאמר לנו שמתוך שמונה הנשים שבתור רק חמש יוכלו להיכנס היות ואין יותר מקום. אורית הרגישה כמו קאפו כשהיה עליה להחליט לעזור לחמש המבוגרות יותר. הגברים בתור היו נרגזים ואמרו שהנשים באות לקבל אישורים רק לצורך "תיירות" בעוד שהם זקוקים לאישורים לצורכי קיום; למה היא לא עזרה לשתי נשים ואחר כך לשני גברים במקום לעזור לנשים בלבד? הם היו משוכנעים שהיא שייכת למת"ק ועובדת בו. ואכן מאז שהגענו צלצלנו בעניין 18 נשים שמרביתן הוכנסו אף על פי שהגיעו למקום בשעות אחר הצהריים (הן למדו את הפטנט). גבר אחד ביקש את עזרתנו; המעסיק שלו לא מוכן לחכות שבוע נוסף עד שיקבל את האישור והילדים שלו רעבים. אדם אחר רוצה להיפגש עם אמו בירושלים, הוא כמעט התחיל לבכות. שלוש נערות אמרו שלא יוכלו לחזור בשבוע הבא כי אז מתקיימות בחינות הגמר שלהן באוניברסיטה והן זקוקות לשם כך לכרטיס המגנטי.

בין ארבע לחמש יצאו עשרה אנשים עם כרטיסים מגנטיים. אחד מהם הגיע ב- 10:00,  השני ב- 14:00  שלוש היו נשים שנכנסו בעזרתנו. לחמשת האחרים היו מספרים משמע שהגיעו לפני 08:00 . ב- 16:40, כשעדיין היו כשלושים איש באולם ההמתנה, החייל שבחלון עזב ואף אחד לא יכול היה להיכנס. כמה אנשים חיכו שהקצין יצא בכדי לנעול ואולי יעניק להם פתק המאפשר להם לבוא ביום אחר.

בין 17:00  ל- 17:20 יצאו עוד 12 אנשים (מרביתם נשים) עם כר"מים. לאיש אחד ניתן אישור להגיע לבית משפט. בחור צעיר בא לבקש כרטיס מגנטי כי הונפקה לו בטעות (הוא רק בן 15 וחצי) תעודת זהות. אביו היה כעוס מאד על בזבוז הכסף בהגשת הבקשה לתעודת הזהות, מסתבר שלא ידע בדיוק את גיל בנו.

קצין השולט היטב בערבית יצא בלוויית חייל הנושא נשק שלוף, הוא הודה באוזנינו שימי שני הם אכן בעייתיים אבל סירב להאמין שהיה על מישהו לחזור חמש פעמים (אין מצב!). הוא דיבר בטון נעים אל אב שבא עם בנו לשב"כ. הוא היה מוטרד מן העובדה שהבן לא נחקר ופחד לחזור הביתה. נאמר לו שהיות ותעודת הזהות הוחזרה לו אין לו ממה לחשוש.