14.30 – 17.30 

  אתרי בניה חדשים מקיפים את הר חומה ובניית "מגרד השחקים" בכניסה משיג שיאים במהירות גמר בנייתו. כנראה שמישהו קרא את הדו"ח הקודם שלנו כי הורשינו להיכנס לנועמן ללא כל ויכוח (בפעם הקודמת נאסרה עלינו הכניסה ללא כל סיבה נראית לעין). הכפר נראה נטוש בחום הצהריים, רק שני חמורים טיילו בחוץ. מה שברור הוא שיש יותר ויותר פעילות חקלאית במקום; הרבה חממות נוספות מדי פעם, עצי זית חדשים ושדות רחבי ידיים המוכנים לזריעה לקראת תחילת החורף. במרכז הכפר הותקנו כמה נדנדות ומגלשה, כנראה תרומתו של ארגון כלשהו.  

בדרך לגוש עציון ראינו חקלאים פלשתינים אוספים את תנובת שדותיהם; כרוב ועגבניות.עם בואנו למת"ק יצא אדם אחד ובחיוך רחב ענה לשאלתנו כי מבוקשו נענה ו"הכל בסדר". חדר ההמתנה היה ריק ולכן המשכנו בדרכנו.

nגדל התצפית באל ערוב לא היה מאויש והמוניות עמדו משני צדי הכביש, ליד המכולת, ואספו נוסעים באין מפריע. עצרנו לקנות מעט פירות ושמחנו להיווכח שידידנו אבו נאסים הוסיף קומה לביתו.ממול לאל חאדר, על הכביש לחוסאן עמדו מוניות רבות בצפייה לעובדים החוזרים מיום עבודתם הראשון אחרי החג ואחרי הסגר שקדם לו. 

במחסום המנהרות  יש בצד הימני שני מסלולים המיועדים לפלשתינים, מי שמנסה להסתנן למסלול השמאלי מופנה לצד הימני לשם ביקורת. זמן הבדיקה לא ארך יותר מחמש דקות. גם אוטובוס שכל נוסעיו הורדו ממנו לצורך בדיקה לא עמד שם יותר מעשר דקות. החיילים במחסום לא הוטרדו כלל מנוכחותנו במקום. לאורך הכביש שבין שתי המנהרות הועמדה גדר אטומה מצדו המזרחי, מה שנותן תחושה עוד יותר קלאוסטרופובית מאשר קודם.  שוב לא ניתן היה להגיע ברכב עד למעבר 300 בגלל עשרות אוטובוסים שהובילו נוסעים חרדים לקבר רחל. תמהנו האם שוב הגיע יום הולדתה של רחל אמנו? כנראה שהאתר מבוקש גם בעשרת ימי תשובה. חנינו במגרש החניה הרשמי של המחסום שהיה כמעט ריק. במעבר עצמו הייתה התנועה מהירה. איש האבטחה ניסה להסביר לנו כמה חשובים המחסומים וכמה חשוב לבדוק את העוברים גם בדרכם הביתה. ניסיון להתווכח עם אמירות אלה לא עלה יפה.