בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג’ 16.12.08, אחה”צ
אנו לומדות על ההתנהלות החדשה של המחסומים חווארה ובית פוריכ. נדהמות מהשרירותיות חסרת ההגיון. אחרי כל שנות הבדיקות ההיסטריות ו"מלאות הסכנה" – בית פוריכ פתוח לרכבים, הכניסה לשכם מחווארה פתוחה לרכבים. נהגים בבית פוריכ עושים חראקות מרוב שמחה מחייכים ומנפנפים בידם V לעברנו..
14:00 שערי מרדה פתוחיםהשער לזיתא חסום כרגיל
14:20 זעתרה אין תורים.אוטובוס שיצא משכם מעוכב במגרש. התעודות של הנוסעים נלקחו. כעת החיילים מחליטים להוריד את הנוסעים ולסדרם בחוץ ולחלק תעודה תעודה. הנהג : "איפה הן ההקלות אם להגיע לרמאללה צריך לעבור 3 מחסומים”. אחד הנוסעים מוחה על כך לחיילים בעברית צחה, אך הנהג אלרגי לכל הפרעה ודחיה של נסיעתו ומאיץ בו. "עזוב"… גם אותנו מרחיק כי "כל דיבור (שלו, איתנו) יגרום לחיילים לכעוס ולעכב"…
צומת בורין– אין חסימות
15:00
חווארה
כפי שנרשם בימים האחרונים המחסום המשתכלל מלופף גדרות על גדרות ושערים נעולים. הגדרות נותנים תחושה של כלא. כאשר יש חלל ביניהם הוא נמלא בטוף מגודר. " יביאו פרחים" אומר המפקד א. הוא ממהר להורות לנו לעמוד רחוק יותר, (ביציאה הסופית מהמחסום). טוען שעצם נוכחותנו מפריעה ומכבידה על החיילת הבודקת.
התור ההומניטרי נערך מהר, רוב הגברים נבדקים ע"פ תעודותיהם. לפעמים לא, ואלו שנראים צעירים יותר מוחזרים לאחור. א: "נכון שיש שרירותיות, כדי שלא יכנסו להרגלים שלא בודקים אותם"."
במחסום החדש יש בעיות, הוא מספר. העמדות מבודדות ואם יהיה ארוע יהיה קושי להגיב, קשה מהעמדות להעריך את השקיות וקופסאות, את משקלן, אז הבדיקה איטית יותר" השלטים מורים על סככת המעוכבים כמקום "המתנה" וליד הקרוסלה הצרה לנכנסים שלט "מעבר נכים" על גבי שער חסום. א: "אם מגיע נכה- יש לי מפתח ואני פותח לו"
15.15- שתיים מחברותינו באות לבקר ולהתרשם ובלכתן מצלצלות לומר לנו שבעלי הדוכנים שבחניון התלוננו שק. המת"ק איים עליהם שאם יהיו פה בעוד כמה דקות הוא יאסור אותם בגורה. אנו הולכות לשם ורואות את ע. ועוד חייל צועדים באדנותיות לעבר דיכן הירקות שבצד הכניסה לשכם. האיש ובנו בן ה-13 נראים מודאגים. לפתע קולט החייל השני אותנו וממהר ללחוש לק. המת"ק משהו. ק. המת"ק ניגש ומבקש מבעל הדוכן יפה לנקות סביב הדוכן. הילד ממהר להרים את כל הפסולת שהשליכו עוברי האורח באזור ואף לטאטא במטאטא תוצרת בית. לאחר מכן, אותו ילד יבחין שלןחית הזהוי (מאז שהמתנחלים תלשו לי את הלוחית בקיץ) שלי שמוטה וירוץ להביא מספריים שישמשו אותו כמברג והוא יחזק היטב-היטב את הלוחית למקומה. תוך כדי הוא גם נחתך בידו והזיל דם רב אך חייך באומץ כשאמר ,כפי שנערים אומרים, שזה כלום ושלא אדאג
15:50 תרגיל מחסום. עצירת המחסום לכ 10 דקות. בראש התור עומד זקן כפוף בזוית של 90 מעלות . קשה לו לעמוד, אך לא מעבירים אף אחד. גם לא אותו.
16:00 בית פוריכ
2 חיילים משועממים שומרים על המחסום. המחסום פתוח לרכבים אל ומ שכם. המוניות טסות בעיקול הדרך למחסום ומנפנפים לנו V בחיוכים. אין מנוס מהמחשבות "מה היה הטעם ושנות הסבל לתושבים בבדיקות המדוקדקות "ואחד ואחד", כאשר פתאום כלום…
"ומה אם הולכי רגל"? שואלת דפנה. "אין מעבר רגלי. שיעלו על מוניות או מכונית של חבר, שהשטח יהיה נקי", עונה לנו בפיהוק החייל. "בודקים רק אם יש התרעות". שוב השרירות – מה זה משנה , כאשר לא בודקים , איך מגיעים האנשים למחסום? שאריות אבן ויריעות זרוקות מהקיוסק החביב מהשריפה שכילתה אותו ע"י המתנחלים. דפנה מריחה את ריח השרוף . שממה סביב ובערוגה של אחמד מהקיוסק, המנטה ושיח עגבניות מזכירים חייים.
16:30 מחסום חווארה שזז מזרחה מואר באור נגוהות. הגדרות סוגרים על האנשים, החיילים, הטוף, הקור שירד. קולות הרמקולים מנהמים: "בינאת" או "תסתובב" או "תרים גבוה יותר, יאללה!".
17:20 בחזרה. ביתא – מכונית של משמר הגבול ניצבת מהבהבת, אך אין מחסום ואין בדיקות. מול מרדה הבית ה"נטוש" נראה מסודר יותר עם רשתות הסוואה חדשות. ג'יפ צבאי ניצב לפניו, פניו אל הכביש. כך היה גם בשעה 14:00
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-