חזרה לדף חיפוש דוחות

בית פוריכ, חווארה, יום א’ 8.3.09, אחה”צ

צופות ומדווחות: נעה פ., יהודית ב., לינדה וגלית ג. (מדווחות)
08/03/2009
| אחה"צ

 

הגענו למחסום חווארה ב- 15:10, לינדה היתה שם מ- 13:40. בזעתרה אין תור.

הדבר הראשון שלוכד את העין היום הם הפרחים.

אדניות חרס (או אבן) ובהן פרחים רכים הוצבו למרגלות הגדרות הגבוהות החוסמות מעבר חופשי של אנשים לא חופשיים לעיר שכם וממנה.  שדרת פרחים באדום וורוד, יפים כל כך, זה עתה נטמנו באדמה הפוריה שבאדנית. קצת מותשים, כמו כולם, מהאבק והחום, ראשיהם קצת מורכנים, ובכל זאת כתמי צבע עליזים מבצבצים מבעד לגדרות. גדר-גדר-פרח-גדר-פרח-פרח-גדר. תודה שבחרתם חווארה, ברוכים הבאים לשכם, צה"ל מאחל לכם שהייה נעימה במחסום.

פלסטיני מבוגר שואל ועונה: "במה משקים את הפרחים האלה?!? בדם שלנו" ומתמצת בכך את הלך התגובות שקיבלנו.

ובמחסום עצמו – כ- 150 איש בסככה, ממתינים לתורם להיבדק. מגנומטר אחד התקלקל סמוך לשעה 14:00 ומאז זמן ההמתנה הוא כשעה ויותר.  בתור הצדדי הנשים והקשישים עוברים מהר. 2 מת"קים ומפקד מחסום בדרגת קצונה כלשהי מנהלים היום את המחסום.

2 עמדות לבידוק רכבים, רוב הזמן פועלות שתיהן. תור המכוניות – כ-10 בתחילת המשמרת, לפחות 20 בסיומה.
רכב השיקוף פועל, הסבלים רצים מצד אחד לשני כדי לתפוס את החבילות שהעמיסו רגע קודם לכן לפני שיפלו על השולחן הרעוע וממנו לארץ. יש לי שם סחורה ב- 1000 ₪ שקניתי לחתונה, ממלמלת אישה מודאגת, מקווה שלא נהרס כלום. אין כלבים בסביבה.

4 מעוכבים עומדים בגבם ל'עמדת העיכוב'. לדברי המת"ק – אלה נהגי מוניות שהתקרבו יותר מדי למחסום. במשך כל המשמרת מתנהל מאבק קטן ועיקש של הקצין והמת"ק בנהגי המוניות – מס' פעמים בשעה פוסעים החיילים לאורך השביל (המעוטר פרחים) המוביל למגרש החניה בכניסה לשכם, לוכדים נהג אחד או שניים (או את אלה שאוספים נוסעים עבור הנהגים), מעכבים אותו לכשעה, משחררים ולוכדים אחר במקומו. ככה מתנהל לו מן משחק כזה, קצת תופסת, קצת מחבואים, החוקים והתוצאה ידועה מראש. החיילים לא רצים, הנהגים לא באמת בורחים.

מתנדבת אירופאית מארגון זכויות אדם בשכם מזהה בין המעוכבים שני צעירים המתנדבים גם הם באותו ארגון. בעודנו מדברות הם שוחררו, עוכבו קרוב לשעה.

טקס הבידוק – כתמיד. פושטים חגורה, מוציאים ה-כ-ל מהכיסים, עוברים את המגנומטר. אם לא מצפצפים מתקדמים לבונקר של החיילים, שמים את התעודה במסילה "סטרילית". מרימים את השקיות והתיקים גבוה, כדי שהחייל/ת שיושבים שם למעלה יוכלו לראות מה יש בפנים. לפעמים מוציאים ה-כ-ל: מגרפה, מיכל פלסטיק ריק, מברשת שיניים, בושם, וכו'. גבר עם סד מתכת לרגל נבדק 'ידנית' ע"י אחד ה'מאבטחים' לעיני הכל. הוא 'צפצף' במעבר. תעודות הזהות מתגלשות חזרה במסילה "סטרילית", מלמעלה למטה, כשמתכופפים לאסוף אותן זה נראה מהצד כמו השתחוות. מוודאים שזו התעודה הנכונה (יש רק מסילה אחת לשתי עמדות בדיקה) והולכים הצידה לרכוס מחדש את החגורה ולארוז את התיק.

האורות במחסום הבנוי דולקים כל הזמן אך כששוקעת השמש אין אור באזור בדיקת הרכבים. הפנסים דולקים מעט אחרי הכיכר, ומשם – חושך. ניגוד צורם לשרשרת האורות המטפסת על ההר לכיוון ההתנחלות הר ברכה הצופה על המחסום והעיר.

גם היום מאיים עלינו הקצין "במשטרה" אם לא נפסיק לצלם, ואכן די מהר מגיע שוטר נסער, באפודה צהובה, ללא שם,  שמעבר לגדר קורא לנו "אני מבקש שתלכו מפה, תעזבו את המקום, זה שטח צבאי סגור ואסור לכן לצלם". בקיאותנו בחוק גדולה משלו והוא עוזב כאותה רוח סערה בה הגיע.

מדי פעם עולות צעקות דחק מהתורים שנענות בקריאות רמקול רמות ומקוטעות – לווארה, אוסקוט וכו'. אין גוף לקול ולא פנים. הוא בוקע ממערכת הקריזה, מגיע מלמעלה – היזהרו, אתם נמצאים תחת עינו הפקוחה של האח הגדול.

בצד המזרחי של המחסום ממשיכות עבודות כיבוש השטח. הכתובות " ברוכים הבאים לאח שלי גיבור" ו"חוזרים לשכם כי עוד יוסף חי" מתנוססים על גדר המועצה שהיא גם הכניסה לבסיס הצבאי חווארה וממסגרים את עבודות הפיתוח, שדות החרדלים ושקיות הניילון.

ב- 18:00 עזבנו. בסככה כ- 50 גברים ממתינים לבדיקה.


בית פוריכ:
שלושה חיילים בודקים בזריזות את הרכבים היוצאים משכם. אין עיכובים, אין החזרות לאחור. הכניסה לשכם ללא בידוק. התראות, אומר מפקד המחסום, יש התראות.

בדרך חזרה – רכב צבאי "חפ"ק" מול הכניסה לביתא ומול מחסום זיתא-ג'מעין. בזעתרה אין רכבים.

 

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית פוריכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום בית פוריכּ

      אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
      המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
      המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
      מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

       

לתרומה