בית פוריכ, חווארה, יום ד’ 1.10.08, בוקר
חווארה:
בתחילה מגרש החנייה היה ריק. היוצאים והבאים בודדים. זה לא הפריע לחיילת לנסות את מיתרי הקול שלה ב"תעל" ו"יאלה יאלה" קולניים.מזל שנטי היתה שם כדי לשאול אותה איך היא היתה מרגישה אם ככה היו צועקים עליה. החיילת לא ידעה שהיא צועקת. היא עושה להם טובה בזה שהיא קצת מרימה את הקול, אחרת לא ישמעו אותה.אחר כך היא קראה להם יותר בעדינות ולא שכחה להוסיף בבקשה, ומיד הסתכלה במבט ניצחון בנטי המחנכת כאומרת: את רואה, אני לומדת יפה.
איזה בחור פלשתיני לא הבין איזה חייל. סתם אי הבנה, הוא לא עמד במקום הנכון, או לא הרים את הרגל הנכונה, האיזה חייל קפץ אליו פתאום עם נשק שלוף והראה לו מה זה לא להבין מה שאומרים לו. האיזה פלשתיני, מופתע מעוצמת התגובה, הרים את הידיים ואמר "בסדר, בסדר".
החיילים ששומרים על כניסת הרכבים לשכם לא מדברים איתנו, אסור להם. לכן רק מההתנהגות שלהם, אנחנו מבינות שיכולים להיכנס לשכם ערבים ישראלים עם תעודות זהות כחולות וכן מכוניות פלשתיניות גם אם אין להן אישור. אבל היה פה קוץ. ספרתי מעל ארבעים מכוניות שנכנסו והחייל אמר, נכון שיש הוראה להכניס את כל הרכבים לשכם, אבל אין הוראה להוציא אותם. אז תדע לך שאם אתה ניכנס, אתה לא יכול לצאת. כל הנהגים, בלי יוצא מן הכלל, שמעו את ההסבר המפחיד, ונכנסו. האם הם יודעים שאי אפשר להשאיר מאות מכוניות, רובן עם מספרים צהובים בתוככי שכם ולא להרשות להן לצאת?
אותם חיילים היו מן הזן המחנך. הפלשתינים יודעים שבהגיעם למחסום, הם אמורים לעצור כעשרים מטר ממנו, על קו קיים, או על קו דמיוני, לקבל אישור בצורת ניע יד או אצבע, ואז להתקרב לחייל. הערבים הישראלים שבכל זאת חיים באיזה דמוקרטיה, היגיעו ישר אל החייל בלי לחכות ליד שום קו."אין לך נימוסים"? תוהה החייל. "אתה לא יכול לחכות עד שאקרא לך? עכשיו תחזור רוורס ותחכה שאסמן לך להתקרב" בלי ברירה חוזר הערבי ישראלי אחורה, מחכה לסימן. החייל מסמן והוא מתקרב שוב. "תגיד משעמם לך?" שואל הערבי ישראלי את החייל ולא שם לב שהוא נמצא בטריטוריה של פלנטה אחרת מזו שהוא מכיר. "אתה לא רוצה לראות אותי כשמשעמם לי" עונה החייל שלא מבין איך ערבי נתון לחסדיו מעז לדבר ככה.
התפקיד של הלא משועמם הוא גם להבריח מהיציאה של המחסום את אלה מחכים לקרובי משפחה שנתקעו בדרך למכונת השיקוף או המגנומטר שלא מפסיק לצלצל עד שהם מסירים גם את הסיכה שמחזיקה את העניבה. אלה מחכים לקרובי המשפחה והחייל צועק להם להתרחק לכיוון חניית המכוניות שלא יחסמו לו את המחסום. בחור צעיר שהתרגז שהוא לא יכול לחכות שם הרים את היד ונופף אותה מעבר לגדר לחייל בתנועה של "למה מה קרה"? החייל שלא הבין איך כולם מתחצפים היום צעק בתדהמה, : למי עשית ככה עם היד? ואם לא היתה גדר חוצצת ביניהם ועיניים שלנו, הוא בטח היה מוציא עליו את כל העצבים שלו.
בתור ההומניטארי עברו הרבה מאוד נשים זקנים וטף במהירות.
בית פוריק:
היה שקט. לדברי הפלשתינים החיילים אדיבים ולא עושים בלגן.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-