בית פוריכּ, חווארה
מחסום צארה, בסביבות שעה 08:00 ריק ונטוש באופן מוזר ואף בלי טרנזיטים במורד הגבעה. (אני חושבת שהם גורשו משם אחרי שהמחסום נסגר לגמרי חוץ מאשר לתושבי הכפרים שמסביבו) אבל שום הולך רגל לא נראה שם. זרוע הברזל היתה פתוחה ועל כן נסענו עד המחסום בראש הגבעה. כמה חיילים הופיעו בראש הגבעה, ידידותיים למדי ופתוחים לשיחה. לדבריהם, גם הם מופתעים מן הריקנות במקום היות ויש מעבר חפשי להולכי רגל ולכלי רכב עם אישורים. חנה פנתה אל הכפר והלכה אל הבית שנתפס בעבר על ידי הצבא. גם שם לא נראתה נפש חיה בשום מקום. ראינו כמה אנשים במרחק, בין העצים (עובדים)? בדרך חזרה משך ג’יפ צבאי (מס. 6170817) את תשומת לבנו. החיילים שירדו ממנו סגרו את שער הברזל ונעלו אותו (במפתח) – דבר שנגד כמובן את מה שנאמר לנו 10 דקות קודם, כי מכוניות פלסטיניות יכולות לעבור. מן הג’יפ יצא סג”מ עוין ושתקני להפליא ובלי לומר מלה ערך לנו “תצוגת תכלית”. הוא צילם את כולנו בחריצות יתרה במצלמת הוידיאו שלו, כולל את הנהג שלנו. נטע שילמה לו באותה מטבע וצילמה אותו כל אותו זמן במצלמת הוידיאו שלה. היה סוריאליסטי.
מחסום חווארה: על הצד הדרומי של המחסום פיקד בלי פאניקה קצין גמיש למדי (תושב קדומים). כמה עשרות אנשים חיכו בתור וניהול המחסום היה מסודר למדי. הוא הקל את מעברן של נשים וגברים מעל גיל 45. גברים שבין הגילים 16-34 ללא אישורים מיוחדים לא הורשו לעבור, כולל תלמידים. אנשים בגיל הבעייתי הזה ניסו נואשות לדבר על ליבם של החיילים – בדרך כלל ללא הצלחה. סטודנטים מאוניברסיטת אל נג’אח הורשו לעבור אבל בדרך אל המעבר הנכסף נאלצו רבים מהם לחכות עם המעוכבים לבדיקת תעודת הזהות שלהם בשב”כ. באופן כללי, צעירים המבקשים לעבור במחסום מעוכבים לעתים קרובות לבדיקת תעודות הזהות. בדיקה כזאת יכולה להמשך שעה או שעתיים ואין שום בטחון שבסופה של המתנה ארוכה זו הם יורשו לעבור כפי שראינו פעמים רבות. בין המושבים ריקם היו סטודנטים ותלמידים של בתי ספר תיכוניים. אחד מהם חזר והסביר לנו כי הבחינה המתקיימת היום בבית ספרו חשובה מאד.מספר קטן של מקרים הומניטריים (אזרח ירדני נושא ילד בדרך לבדיקה רפואית, שני חולים וכמה נושאי תעודות זהות כחולות) הורשו לעבור. החיילים בצד הצפוני של המחסום (הבאים משכם) לא היו בטוחים באשר לכללים הנהוגים באותו יום אך אלעד ממפקדת התאום והקישור הגיע וסידר את העניין.
מחסום בית פוריכ: המקום מלא קוביות בטון ענקיות וכמה מכונות וציוד כבד חנו בסמוך. פעולות בינוי במחסומים מוצגות בדרך כלל כאילו הן מיועדות “לנוחיותם של הפלסטינים”. על אחת מקוביות הבטון הללו התנוססה כתובת גדולה “זאבי הזעם” אך נראה שהחיילים במחסום עשו מאמץ להתנהג באנושיות והעבירו כל מי שבא בזמן ששהינו במקום. אדם ששוחחתי אתו הילל אותם ואמר כי קבוצה חדשה זו של חיילים הגיעה לפני 3 ימים. נטע שוחחה עם אלעד שהופיע גם הוא במחסום והוא פירט את הכפרים שתושביהם רשאים לעבור במחסום סארה – פונדוק, תיל, צארה וג’ית.
צומת תפוח: כאשר עברנו במקום לראשונה בסביבות שעה 08:00 בבוקר המחסום לא היה מאויש. כשחזרנו בערך ב-11:30 הוא היה בתפוסה מלאה, מאויש בחיילי משמר הגבול והמשטרה הכחולה. תור ארוך של מכוניות השתרך בכיוון שכם: 3 אוטובוסים, 16 מכוניות (רובן מוניות צהובות). אדם אחד מבין המחכים נבדק (“תרים את המעיל, תפתח את התיק:) לא עצרנו כדי לבדוק את הדבר.ויקטוריה
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-