אבו דיס – הגענו לתחנת הדלק ב9:15 האזור היה שומם, למעלה בפשפש אנשים עברו ללא הפרעה. אחד מנהגי הטרנזיט סיפר שיש מחסומים בכל הדרכים המובילות למסגד אל אקצה – אין מעבר לתושבי השטחים לתפילה, גם לזקנים שבהם, שחזרו ברגל לפשפש לאחר שהורדו מהמוניות בדרך למסגד. עברנו לצד השני, גם שם לא נראו אנשים ברחוב.

נהג המונית שלקח אותנו לקונטיינר סיפר שבעקבות מאסר של חודש (עקב שהיה בלתי חוקית בישראל) לפני כשנה, לא ניתן לו אישור אפילו לביקור קצר אצל אשתו שילדה בבי”ח אל מוקאסד לפני שלושה ימים. בנוסף, למרות שהם נשואים שבע שנים ואשתו מירושלים (ארמון הנציב), לא אושר להם איחוד משפחות ועקב מאסרו לא יוכל לקבל כרטיס מגנטי שלוש שנים אף שאין לשב”כ שום חשד בטחוני.

במחסום הקונטיינר המעבר למוניות ולרכבים פרטיים עם אישורי רכב בלבד, כששאלנו איך אמורים הנהגים ללא אישורים לחזור הביתה (לתוך שטח A) ענה מפקד המחסום: “שיחנו את הרכב וייקחו מונית”.

חיילי מג”ב בדקו תעודות זהות, לא עוכבו אנשים לזמן ארוך.

כשחזרנו – אזור החומה עדיין היה שומם. בדרך לצד המערבי פגשנו בשני אזרחים גרמניים העובדים בשטח הפלסטיני (היא מרצה באל קודס והוא עובד במוסד לשיקום ברמאללה) הם סיפרו לנו על חוק ישראלי חדש (כחודש) הקובע שאסור לאזרחים זרים לעבור לשטחי הרשות ובמקרה שעשו זאת אסור להם לצאת חזרה לישראל כלומר הם תקועים ברשות.

עלינו לפרוזדור אל – פאג’ (ממשיכים לנסוע צפונה מהפשפש) ליד שער המנזר עמד ג’יפ מג”ב ובדק את העוברים. כדי לקרוא להולכי הרגל החיילים הפעילו את הצופר כשביקשנו מהם לא להשתמש בדרך המפחידה והמשפילה הם ענו “קר לנו לפתוח את הדלת של הג’יפ”. נכנסנו לפרוזדור עד לתוואי החומה: ההכנות הטכניות נשלמו ואפשר לראות את החלק הבנוי של החומה במרחק 700 מטר מצפון לאל פאג’. אחד התושבים מהכפר שייח שבצד המזרחי של הגדר המתוכננת סיפר שלכל תושבי הכפר תעודות זהות כחולות אך החומה תנתק אותם מירושלים.

אנחנו ממליצות להמשיך לעקוב אחר התקדמות החומה באל פאג’.