הגענו לבקעה ל’נוכחות מגינה’ ולליווי רועים כבר בשעה 5.30. נחלקנו לצוותים, חלק הצטרפו לרועים למרעה ואחרים נותרו במגורים לנוכחות מגינה (שהייה ביום ובלילה עם משפחות הרועים) באל-פארסייה. עבר בוקר שקט על כולם.

בעין א-סכות הרועים חצו את הגשר מתחת לכביש 90 . גלעד ע’ המתנחל שמחכה בימי חול עם עדרו שם כדי לחסום את המעבר ולגרום לערבוב העדרים (ואח”כ מספר שגנבו לו כבשים) חזר לרותם למנוחת השבת. הרועים רעו בלי כל הפרעה בשדות השלף של השעורה והתירס, שחכרו מפלסטינים אחרים. יותר מאוחר הביאו עוקב עם מים להשקות את הכבשים בשדה וחזרו בסביבות 10.00 למחנה הקיץ שלהם בעין א-סכות.

ש’ מאל-פארסייה אלחמיר, שבקרבת התנחלות גבעת סלעית, חצה את כביש אלון לשדה חכור וגם המרעה שלו עבר בשלווה. הוא חזר לביתו ב10. גם ההשקיה של העדרים בעין אל חילווה בסביבות 9.30  עברה ללא הפרעה – לא נצפו כל מתנחלים במעין.

 באל-פארסייה היה שקט והצוות המלווה ישב רוב הזמן בצל העץ היחיד, ברוח יחסית קרירה ושתו תה וקפה עם המשפחה.

אבל תמיד קורה משהו.  ב 12.30 קיבלנו קריאה מאל בורג’ המצוי בדרך למחסום תיאסיר שמפריד בין טובאס לבקעה. נסענו לשם במהירות, בדרך ראינו מספר טרקטורונים על הכביש עם מתנחלים רעולי פנים. הגענו לכפר ומסתבר שהם זכו לסיבובי הפחדה עם אותם הטרקטורונים והגיעו עד בתי הכפר. כנראה המשיכו משם למייטה ממול, הפחידו גם שם וחזרו דרך הכביש הראשי למאחז החדש שלהם ליד המחסום, שמלאו לו כ-5 חודשים.

התושבים סיפרו שהדבר חוזר על עצמו כמעט כל יום. ביקשו שהמלווים ילונו אצלם כי סיבובי ההפחדה הם אות להתנכלויות ליליות. חזרנו לאל-פארסייה והבטחנו לדאוג למשמרת לילה של חברה בינלאומיים בסביבה, גם שהיה בעין אל חילווה, במרחק כרבע שעה מהכפרים.

אחה”צ שוב ליווינו מרעה בעין א-סכות, הפעם קרוב למחנה הקיץ. שוב ללא הפרעות. כן ליווינו את ש’ בשדה מעבר לכביש. צוות שהה בין עין אל חילווה אך באותו יום איש לא ירד להסתובב ליד בתי הרועים, כנראה התכוננו לארוחה המפסקת לפני צום תשעה באב .

שוב קיבלנו קריאה מבוהלת והפעם ממייטה: מתנחלים במקום! נסענו במהירות אך משהגענו התברר שהם עזבו. שוב סיבובי הפחדה כדי להראות מי השולט בשטח. החלפנו טלפונים וביקשנו שיודיעו לנו אם ההטרדות יחזרו בלילה בלילה.

על המשמרות לנוכחות מגינה עבר לילה שקט בעין אל חילווה ובאל-פארסייה

 לעת בוקר הגענו כדי ללוות את העדרים החוצים את הגשר ולהישאר עד שתגיע משמרת הבוקר .

בגלל תשעה באב כנראה המתנחלים לא טרחו  להגיע ולהפריע. אולי חישבו שיש להם עוד מספיק ימים בשבוע להציק. העדר עבר מעין א-סכות מתחת לגשר של כביש 90 לשדות השלף ללא הפרעה.

יצאנו חזרה הביתה בסביבות 6.30 – מצד אחד שמחנו שלא נתקלנו באירועים יוצאי דופן. מצד שני נותרה המועקה שהיא מנת חלקם של הפלסטינים 24/7 של אי הוודאות והחשש התמידי מה יקרה מרגע לרגע בחייהם היומיומיים.