ג’בע (ליל), קלנדיה, יום א’ 1.5.11, אחה”צ
"כל אזרחי ישראל, ללא הבדל דת וגזע יודעים שישראל היא, הייתה ומחויבת להיות הארץ האנטי-גזענית ביותר בעולם…"
מחסום קלנדיה:
ביום שבערבו נשיא המדינה אומר את המשפט המצוטט היינו עדות כיצד במדינה ה"אנטי-גזענית" הזו נאלץ חולה לב בדרכו לניתוח לעבור סדרת עינויי גוף ונפש.
האיש בן ה-46, תושב עזה, טולטל מבעוד שחר מאלונקה לאלונקה, מאמבולנס למשנהו, חשוף לעין כל תוך הפרה גסה של סעיף צנעת הפרט הכלול בחוק זכויות החולה: "ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי." שם פרק ג'/10. כי זה שזכויות אדם אין לו גם פרטיותו הפקר ו"ענשו" בא לו משנולד לעם שונה משל בני עמו של הנשיא.
בצד הפלסטיני של המחסום נועדנו עם קבוצת גרמנים לפגישה שתואמה עם רוני. האורחים לא הסתפקו בהסברים על מחסום זה בפרט ועל מנגנון הכיבוש בכלל ורצו לחוות התנסות אישית ע"י חציית המחסום בחברתנו. המסע האמור להיות קל וקצר הסתיים במפח נפש: החיילים שכנראה צפו בנו כל אותה עת, החליטו לבצע מעין בדיחה טפלה על חשבון הזרים ונעלו את הקרוסלות בכל פעם שמי מהם הגיע אל ראש התור, הריצו את כולם ממסלול למסלול כשאצבעם לוחצת ללא הרף על כפתורי הנעילה.
כשהסתבר לאורחים שמתבצעת ענישה קולקטיבית, שהנענשים העיקריים הם הפלסטינים שנכלאו למקום שלא בטובתם, התמלאו רגשי אשם ושבו על עקבותיהם.
בחג הפועלים:
"פה אין עבודה. זה קשה ככה.." אמר תושב מחנה הפליטים שישב חסר מעש בצד החומה.
בשעות בהן שהינו במחסום וסביבתו ראינו מאות פועלים שבים מעמל יומם שהם ברי המזל, שקיבלו אישורים לפי פרופיל שקבע הריבון: גברים ששנות בחרותם מאחוריהם. אלו הם אנשים צייתנים המבליגים גם כשמקופח שכרם או נגזלות זכויותיהם הסוציאליות הקבועות בחוק, כי ידוע והיו דברים מעולם שמי שהעז והתלונן איבד גם את כבשת הרש – את הזכות לפרנס את משפחתו.
מחסום ג'בע:
"אסור לעמוד פה!" – "אסור לצלם אותנו או את המחסום!" – "זה שטח צבאי"..
ואנחנו ראינו טור מכוניות ארוך מתפתל בדרך העולה מהתנחלות אדם לכוון המחסום.
עמדנו על זכותנו להיות במקום ולצלם וגם לראות את הצווים האוסרים זאת. קבוצת החיילים הסתופפה בעמדה והחלה לפשפש בקלסרים, אך את הצו שנטען כי קיים לא מצאו (כי אין כזה!).
תשומת לב החיילים שהייתה נתונה לנו, השכיחה מהם את העיסוק בפלסטינים והתנועה החלה לזרום בחופשיות.
מחסום ג'בע / ליל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
.
מחסום דרכים לבדיקת רכבים, נמצא על כביש 65, גובל בגדר הדרומית של כפר ג'בע, כשלושה ק"מ מזרחית למחסום קלנדיה, על הדרך המובילה להתנחלות אדם בואכה כביש 60.
בחפירות ארכיאולוגיות בתחומי הכפר נמצאו שרידי בית בד מימי בית ראשון. האירועים שהביאו להקמת המחסום דווקא כאן: ביום חטיפתו של גלעד שליט ולפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נחטף בחור בן 17 מאחת ההתנחלויות בידי חולייה פלסטינית.
גופתו נמצאה מספר ימים מאוחר יותר במבואות רמאללה. תחקיר צבאי העלה שחוטפיו העבירו אותו בציר זה. המחסום הוקם על מנת למנוע מקרי חטיפה בעתיד וכדי להזהיר מתנחלים מנסיעה לרמאללה וכניסה לשטח A (האסור בכניסה לישראלים).
המחסום הפועל כל שעות היממה. בדרך כלל נבדקים רק הרכבים הנוסעים בכיוון רמאללה.(נובמבר 2016): כל בוקר, כשהמתנחלים בהמוניהם נוסעים לירושלים על כביש 60 וכל אחה"צ שהם חוזרים מירושלים על כביש 60, יוזם הצבא פקק בכניסה למחסום ג'בע ומעכב את תנועת הפלסטינים שנוסעים לעבר כביש 60.
(פברואר 2020): בשנתיים האחרונות המחסום לא תמיד מאויש. לפעמים החיילים באים וסתם עומדים, לפעמים באים ועוצרים ובודקים את הנכנסים לכפר, לפעמים מפטרלים בסמטאות הכפר, לפעמים יורים רימוני הלם וגז ולפעמים פולשים לבתים ועוצרים צעירים, מספרים העוברים במחסום חזמה.
(מעודכן לפברואר 2020)
Apr-18-2023מפת מחסומי צפון ירושלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-