סכום

אנו נזכרות היום בשורות של ריצארד לבלייס: "חומות האבן אינן יוצרות את הכלא וקורות הברזל אינן מגדירות את הכלוב" ('מכתב לאלתאה מהכלא'), כשאנו חושבות על מה משמעות הדבר להיות כלוא. המחסומים, גדרות ההפרדה, החומות והגדרות, העוצר וחוקי הכובש יכולים לכלוא אנשים באופן פיסי, אך ה"צומוד" והבינה האנושית הם המילוט האולטימטיבי ומבטיחים חופש לעד.

13:30 ג'וברה

בכניסה למחסום נמצאים מתרסי המשטרה הרגילים, אך המראה של מספר צעירים כבולים באזיקים, היושבים על האדמה ליד רכב המשטרה, אינו כה רגיל. אין לנו זמן להגיע לא-ראס או לענבתא היום, אולם מהכביש הראשי אנו רואות שהרבה מוניות צהובות חונות שם והתנועה נראית זורמת בחופשיות בשני הכיוונים.

13:45 צומת הכבישים מס' 55 ומס' 60

במחסום הנייד יש רכב האמר עם מכסה מלאה של חיילים, המעכבים את רב כלי הרכב הפלסטינים – כארבעה בתור שלפנינו. כלי רכב פלסטינים, במיוחד משאיות, מנסים לחצות מעל לתעלות העמוקות, כדי להמשיך בדרכם לג'נין. לפחות אחת מהן נתקעת.

15:30 צומת הכבישים מס' 55 ומס' 60

המחסום הנייד עדיין במקומו בכל מאודו, ותור כלי הרכב לכיוון ענבתא עוד ארוך למדי, בזמן שאנו ממשיכות לג'ית, שם אין מחסום.

בדרך לקלקיליה

הרבה רכב וציוד צבאי נמצא בכביש וכן ג'יפים משטרתיים כחולים. המאחז 'שבות עמי' נראה נטוש, אולם שני מתנחלים, אב ובנו הצעיר, מטיילים בנחת דרך השדה שליד הבית.

16:00 עזון

בדרך מתחבא לו רכב האמר וכשאנו מתקרבות לעזון, אנו מבחינות בשפלדוזר ענקי ובכמה משאיות צבאיות גדולות. הגישה לעיר חסומה לחלוטין, אולם הפעם, שלא כבעבר ע"י סלעי בטון, אלא ע"י ערימות עפר ענקיות. עזון מצויה בעוצר, אולם כרגע, אין לנו מושג עם ערימות העפר הן בחזקת ענישה או, מה שלא סביר, כהגנה בפני מתנחלים פורעים.

16:10 קלקיליה

מברך אותנו תור ארוך של מוניות, מכוניות פרטיות ומשאיות, לפחות 25, בדרכם אל קלקיליה, אולם אין כמעט כלי רכב שיוצאים את העיר. חייל צועק לנו ממרומי מתקן בטון חדש, שממנו הוא 'שולט' על כל מה שהוא רואה, "עברו לצד השני (של הכביש); להולך רגל שעובר הוא צועק באותה צורה של פקודה " לך מסביב לעמוד – אל תלך כאן." חמישה אנשי מילואים מאיישים את המחסום וכרגיל כאן, הם עורכים בדיקות אקראיות, מעכבים כלי רכב באופן מקרי, כך שלפעמים מעבירים מונית צהובה ללא בדיקה ולפעמים מעכבים מונית צהובה לבדיקה יסודית.

16:30 חבלה (על קו התפר)

עדיין נותרה חצי שעה עד לפתיחה (של השער); אולם כבר מצטופפים במקום, גברים, נשים, סוסים ועגלות, משאיות, מכוניות וטרקטור וכן רועים, עזים וכבשים – כולם מחכים להגיע הביתה. הרבה מהם מסיימים את עבודתם ב-15:00 ולכן הם חייבים לחכות שעתיים עד שהכובש מוצא לנכון לפתוח את השער, על מנת לאפשר לאנשים לעבור משדותיהם הם אל בתיהם, הנמצאים בצד השני של גדר ההפרדה.