דומא נסענו לדומא לאחר שראש המועצה של דומא סולימאן דוואבשה התקשר וביקש שנגיע .
בשעה 13.30 הגענו למועצה המקומית  ראש המועצה סיפר לנו על מה שקרה  ביום רביעי 10.9 בשכונה הבדואית. ביקשנו ממנו להתלוות אלינו והוא אמר שהצבא שם אותו ברשימת הטרוריסטים לכן הוא שלח מישהו מהמועצה להתלוות אלינו.

לא יכולנו להגיע עם הרכב למקום מושבה של קהילת הבדואים משבט כעאבנה במורדות המזרחיים של דומא: הסיבה לכך היא שכיוון נסיעה אחד נחסם באבנים ע”י המתנחלים שבנו בראש הגבעה הסמוכה מאחז חדש. הכיוון השני שבו רצינו לנסוע נחסם ע”י משאית שהתהפכה שם באותו בוקר וטרם פונתה. המשאית חסמה את כל הציר ומנעה גישה ברכב. הנהג למזלו נפצע קל והצליח לצאת מהקבינה שלא ניזוקה כמעט. הנהג שלנו, פלסטיני ישראלי מכפר קאסם, עצר את הרכב ליד המשאית, הוריד אותנו וחיכה שנשוב. אבל אז באו המתנחלים וגרשו אותו באיומי נשק, והוא נאלץ לחזור לדומא ולחכות שנחזור ונקרא לו.

עלינו ברגל אל המתחם של שבט כעאבנה. יש להם שם סוג של אוהל אירוח שבו ישבנו והם יצאו לקראתנו וספרו מה קורה אצלם.

המתנחלים מהמאחז הסמוך מרבים להגיע עם עדר העזים שלהם ולהציק לתושבים. ביום רביעי 10.9, בשעה 8 בערב, קבוצה של חיילים, שוטרים ומתנחלים הגיעו אל השכונה הבדואית, שקארה, בדומא ודרשו מהם לעזוב את השכונה. החיילים דרשו מהם להתפנות ולעזוב את המקום כי אין להם בעלות על האדמות. התושבים הציגו בפניהם את הבעלות אבל זה לא עזר. החיילים דרשו את הטאבו. כמובן אין להם טאבו. התושבים התקשרו לרב אריק אשרמן מארגון תורת צדק והוא הגיע למקום, התעמת ודיבר עם החיילים בסוף המשטרה והחיילים עזבו בשעה 10 בלילה והשאירו את המתנחלים מאחוריהם. המתנחלים הציקו לאנשים עד שעה 2 בבוקר וכשעזבו הם הספיקו לקרוע את חוטי החשמל ולשבור את צינורות המים. הרב אריק אשרמן נשאר לישון שם. גם חברתנו ענת פולק הגיעה למקום וישנה שם. והמתנחלים כל שעה יורדים אליהם על טרקטורונים עוקרים עצים וגונבים כבשים. התושבים סיפרו שמאז פתיחת שנת הלימודים הילדים שלהם לא הולכים לבית הספר. המתנחלים אורבים להם בדרך והילדים מפחדים. הם צריכים ללכת דרך ארוכה כדי להגיע לבית הספר.

אריק והקבוצה שלו עזרו להם לפני כמה זמן לגדר את המקום ושמו שער ברזל וכל זה לא עוזר.
בזמן שהיינו שם ירדו שני מתנחלים עם רכב ורצו לפרוץ את השער אבל אריק התעמת איתם והם עזבו.
אחד התושבים, אבו בסאם,  סיפר שהוא שכר מקום בעיר עקרבא  כדי לשים את העדר שלו שם מפחד שהמתנחלים  יגנבו את העדר.
גם אריק החביא את רכבו.
אחרי שישבנו איתם קצת הגיעה עם מלווה בחורה מ”תורת צדק” שבאה להחליף את ענת שיחד עם אריק אשרמן שהתה בלילה בנוכחות מגינה במתחם סמוך של בדואים משבט ג’האלין. הם גורשו לשם מא-רשאש ע”י  מתנחל בשם אלחנן בגיבוי הצבא וסובלים מהצקות רבות של המתנחלים. הבחור מהמועצה נשאר במאהל (הוא חושש להסתובב בשטח, פוחד שהמתנחלים יצלמו אותו ואח”כ יזהו אותו ויעשו לו בעיות) ואנחנו עם הבחורה, פתחיה ואחיה ושניים מהם המשכנו אל המאהל הסמוך של הג’האלין. הסתבר רק שהוא לא כ”כ סמוך ובדרך יש לטפס על גדר אבנים (לא בדיוק לגילנו…). כמו כן הם הראו לנו פתח של באר שהמתנחלים זרקו לתוכה נבלות וכך גרמו לזיהום המים. השמש קפחה והיה מסע לא קל, אבל נהנינו מפריחת החצבים.

במתחם של בני הג’האלין אליו הגענו פגשנו כמה מבני המקום ואת אריק וענת. אריק סיפר מה קרה שם שלשום עם המתנחלים ותוך כדי כך צלצלו אליו לעזרה מטייבה, ליד רמאללה, שסובלים ברגע זה מהטרדות המתנחלים והוא ניסה לשלוח אנשים לסייע להם. כמו כן הראו לנו שאחרי אירועי יום שלישי, בלילה גם הגיעו מתנחלים מהמאחז וקרעו בסכין אוהל שנמצא בקצה המתחם. בזמן שהיינו שם הגיעו לראש הגבעה פעמיים מתנחל/ים עם רכב ריינג’ר ואח”כ גם הגיעו 2 במכונית, ירדו מהרכב ונגשו אל השער של המתחם. אריק יצא לקראתם עם ענת והמתנדבת הנוספת. צלמו אלה את אלה והחליפו דברים, אריק גם התקשר למשטרה.

אחרי זמן מה עזבנו עם ענת והמלווים ועשינו את הדרך חזרה למתחם הכעאבנה. שם ישבנו עוד קצת עם האנשים ושמענו עוד על המצב הקשה. כל פעם הכלבים היו נובחים והם היו יוצאים לראות שהמתנחלים מהמאחז לא נכנסים למתחם שלהם עם עדר העזים. לאחר פרק זמן נוסף נפרדנו מהם ויחד עם הבחור מהמועצה פנינו לחזור אל הדרך כדי שהנהג יוכל לאסוף אותנו חזרה. צעדנו לכיוון הדרך שבסמוך למבנה הלול, ואז בדיוק עברו שני מתנחלים עם עדר העזים על השביל שמפריד בין הלול למתחם של הבדואים. כשראו אותנו נכנסו בכוונה עם העזים לכיוון המתחם, אבל די מהר נסוגו חזרה לשביל והלכו בכיוון השני. הם צילמו אותנו ואנחנו אותם והשתדלנו לא ליצור מגע איתם. הבחור מהמועצה איך שראה אותם הלך ונכנס למבנה הלול. אנחנו הגענו לשם, והמתנו ליד הלול שהם יסתלקו עם עדרם. הסיטואציה הייתה בהחלט לא נעימה. כשהתקדמנו אחד מהם הלך אחרינו ובידו מקל גדול, אך שמרנו על קשר עין איתו שלא ינסה לתקוף אותנו מאחור עם המקל. בסופו של דבר הם הסתלקו מעבר לשביל ואנחנו הגענו חזרה למשאית ההפוכה ושם חברנו לנהג שבא לאסוף אותנו.

ביציאה מדומא חיכה לנו רכב ריינג’ר של מתנחל מהמאחז שכנראה הוזעק לשם ע”י חבריו שהיו עם העדר. הוא עמד וחסם חלק מהכביש ביציאה וחיכה שנגיע ואז צילם את הרכב שלנו. המשכנו בנסיעה, כשבדרך רואים בין היתר עבודות פיתוח בכביש הגישה למאחז אביתר, הזכור לרע…
לפני שלשה שבועות המתנחל יוסף בלומנטל, הקים מאחז חדש על האדמות של דומא: אריק אמר שזה בשליחות של נתניהו. עדיין אין שם למאחז.
בשל השעה המאוחרת לא נכנסנו לביתא. נאמר לנו שביום רביעי 10.9.25, החיילים הרסו את השוק הסיטונאי בביתא.
עשינו עצירה לאוכל בחווארה (שיחסית לפעמים קודמות נראתה יותר שוקקת חיים) ועוד עצירה קצרה אצל דוחא בבורין ונסענו חזרה.
היה יום מעייף מאד חזרנו בשעה 18.30. ענת חזרה אתנו ואריק חיכה עד שיבואו להחליף אותו.