דרום הר חברון, יום ראשון, 14 במאי 05, בוקרצופות: צפרירה (דיווח אנגלית) פאולה (דיווח עברית),06:45 – 08:30צפינו מכבישי האפרטהייד 60, 356 ו-317 בארץ המחסומים, המכשולים והגדרות. לא ראינו כל מכונית פלשתינאית לאורך הכבישים. הגניוס היהודי המציא פטנט חדש לחסימת מעבר כלי רכב מלעלות על הכביש וחסימת דרכם של החקלאים לאדמותיהם ולשטחי המרעה באמצעות בטונדות לכל אורך שפת הכבישים. (א’ אומר: “היו משקיעים קצת מהכסף לתשתית הכבישים עצמה!”) לא היו כל אירועים חריגים, ולא מעוכבים. ילדים רבים הלכו לאורך הכבישים דרך ארוכה לבית הספר. גדרות התיל המתנוצצות-חדשות והמכשולים ההולכים ומתרבים עומדים בניגוד משווע לסימוני הגבול שהחקלאים הפלשתינאים מציבים בין חלקותיהם: של כ- 5-7 חלוקי אבנים שטוחות מוערמות כמעין פירמידות מיניאטוריות עדינות (אבל עמידות) במרחקים קצובים וחוצצות בין שדה לשדה. מחסום שמעה – פועלים ספורים חלפו.בסביבות דהרייה ריח ביוב חריף עולה מהואדי, סימן לחוסר מתקני טיהור כתוצאה מהכלכלה הקורסת.דורא – אל-פאוואר – תנועה, כולל תנועת מכוניות זורמת. מתבצעות עבודות על אי-תנועה. פילבוקס מאויש.צומת הכבשים – כנ”ל, תנועת הולכי רגל משני הצדדים.שיוך – שעיר – ילדות עוברות בדרכן לבית-הספר לבנות. בצד בית-הספר עומד ג’יפ ושלשה חיילים. הם לא הפריעו למעבר, כנ”ל בדרכנו חזרה.חלחול מזרח – שעיר – תנועה זורמת ופילבוקס מאויש.צומת הזיף – פתוח.לאורך כביש 317 הבטונדות ההולכות ונשלמות לאורך הציר מונעות כל אפשרות מעבר של החקלאים הפלשתינאים לשדותיהם.