14:30 – 16:30

משמרת זורמת שקטה ומשמימה רק הכיבוש מפריע את השלווה. המלון אין חיילים אין ג’יפים ואין אבטחה אזרחית , גם אין עוברי אורח פלסטינים. מספר ילדים מנסים לנהל אתנו שיחה אך אנחנו לא דוברות ערבית והתקשורת בינינו היא של חיוכים.

הפישפש בדרך לפישפש יש חריץ באחת הגדרות ושם ראינו נשים עם נעלי עקב, עם תינוקות עם סלים ובגילים שונים, גברים בגילים שונים, עולים על מדרגות מאולתרות ונדחקים מבעד לחריץ. ליד הפישפש (שהיה) פגשנו מספר חיילים שאמרו שהם מעבירים רק בעלי ת.ז. כחולות. כיוון שלא רצינו להשאיר את המכונית בחוץ וכיוון שהיינו רק שתיים לא נכנסנו לשטח המנזר לראות את המחסום המאולתר שבפנים.

עזרייה (סמוך למשתלה) פעל מחסום מאולתר. הפעם היו במחסום רכב משטרתי ורכב של הצבא. היו שם מספר מעוכבים אך בבואנו הוחזרו להם התעודות. החיילים התנהגו לבחורים המעוכבים באופן חברי. צ’פחה על הגב וחיוך. ???

בסוף הירידה התלולה מא-טור, ליד החומה בצלע ההר ראינו עבודות עפר כאילו הכנות לנטיעות. ואולי לא. האם מי מכן יודעת מה עומד להיות כאן?

מחסום ואדי נאר הקוונטיינר בדיקות אקראיות. בעל מונית אחד אמר שהוא מעוכב כבר כשעתיים. בבואנו הוחזרו לנוסעים ת.ז. שלהם. התנועה זורמת. איש המת”ק חביב אלינו במיוחד. הוא נשלח ע”י מפקד המקום להגיד לנו להזיז את הרכב אל מעבר למחסום ( זה שבסמוך לחנות) .לפני שהלך הוא בא להיפרד ולספר לנו שהוא צופה באתר שלנו. “לפעמים אתן יותר מדי לצד הפלסטינים”.

התחילה סופת חול רצינית ועזבנו את המקום ב-6:30 בערך.