שיגרת כיבוש

12.00 – מחסום תפוח – זעתרה לא מאויש , אך הרבה לובשי מדים מסתובבים בחניון הסמוך.

12.20 – מעלה אפרים – לא מאויש. גם ב-17.00 הוא לא היה מאויש.

13.30 – מחסום בקעות (חמרה) –  תור ארוך של 12 מכוניות ממתין ממזרח . חייל ניגש אלינו ושואל "מי אתם?"  לאחר תשובתנו המנומסת אני שואלת אותו על המחסום – הוא מסתובב והולך. התעלמות מוחלטת. לא פעם אנחנו נתקלות בהתנהגות בלתי אנושית ובהמית של חיילים , תוצאה של הרגלים שנקנו במהלך שירותם הצבאי – כאשר יום-יום אתה מתייחס לבני אדם כאל נחותים ומדבר אליהם כך, התחושה נצרבת בתודעה.

אך כמעט מייד מתחילים החיילים להעביר מכוניות ותוך דקות ספורות נעלם התור. בדיקת תעודות בשני הכיוונים אך האנשים עוברים את המחסום בתוך המכוניות, ומחסום הולכי הרגל עומד שומם.

14.10 – תיאסיר– מעבר איטי, בדיקות קפדניות ב-2 הכיוונים, אך הנוסעים עוברים בתוך המכוניות. שוב נשלח חייל לברר מי אנחנו. לאחר כ-20 דקות עוצר ג'יפ צבאי בכביש מולנו. הנהג יורד לפטפט איתנו. דרוזי מעוספיה. מספר על הפינויים החוזרים של הפלסטינים ממאהליהם לשם תימרונים, ואמר שהמחזה מזעזע. כמו גם הריסות הבתים בביקעה. המראה של אנשים הנותרים ללא קורת גג מעל ראשם בתנאי הקשים של הבקעה, מטלטל אותו מאוד, כך סיפר. הוא מאשים את המנהל האזרחי שרק רוצה לפגוע ולסלק את הפלסטינים. החיילים טובים, כך הוא אומר, זה הכל המנהל. נו..

גם במחסום עכשיו החיילים טובים. נשארים 3 חודשים. אלה שלפניהם עשו בעיות, אבל היחידה שמאיישת עכשיו את המחסום – הם בסדר, דברי החייל הנהג. וחזר לחבריו שהמתינו בג'יפ.

ביקרנו אצל ידידינו א. הילדים השתובבו בין דירי הכבשים במשחקי ילדות (מחבואים, תופסת וכו') ובצהלות צחוק ושמחה שכבר לא נשמעות הרבה ברחובות העיר בה אני גרה. הנערות הלכו בחוסר רצון מופגן לחלוב את הכבשים והעזים וההורים ישבו איתנו ועם אחד שכנים שקפץ לביקור. מספר לנו על כך שמיכלית המים שהייתה מביאה מים לו ולשכניו, כי ישראל סתמה להם את כל הבארות ואינה מאפשרת שאיבת מים , הוחרמה במחסום חמרה לפני יומיים משום שמשקלה חרג בחצי טון מהמותר – במקום 15 טון החיילים קבעו שהמיכלית שוקלת 15.50 טון – כיצד קבעו, לא ברור, אני לא ראיתי מאזניים לרכב במחסום ומעולם לא צפיתי בשקילת משאיות שם. הוזמנה משטרה, הנהג שילם קנס של 1700 ₪- ועדיין לא שוחררה המיכלית. ובינתיים עשרות משפחות צמאות, נשים, ילדים, זקנים , חולים, כולם ללא מיים,  והימים כבר חמים….