חזרה לדף חיפוש דוחות

חבלה, קלקיליה, ראס עטיה, יום ב’ 26.4.10, אחה”צ

צופות ומדווחות: אליקס ו., סוזן ל. (מדווחת)
26/04/2010
| אחה"צ

סיכום
אמנם אנו פעילות "זכויות אדם," אך טוב לפעמים להזכר מה המשמעות של להיות בן אדם – והקשר בין להיות בן אדם לבין אנושיות וזכויות אדם.  הרי כולנו בני אנוש, חלק מהמין האנושי, אך הדבר גם קשור ל"מצב האנושי," החוויה הקיומית שלנו כבני אדם.  מה גם, לאדם תכונות נפשיות משותפות עם כל אדם נורמלי אחר.  תכונות אלה יכולות להיות חיוביות, כגון חמלה וזולתנות, או שליליות, כגון תוקפנות, וכו'.  אנושיות, להבדיל מהמשפט ההומניטרי הבינלאומי, קשורה להיותנו בני אדם, ומכילה בתוכה חסד, נדיבות והזדהות רגשית כלפי הזולת.  כל מאמצנו לעקוב אחרי הפרות של זכויות אדם בשטחים הפלסטינים הכבושים מבוססים על התפישה אשר התפתחה אחרי מלחמת העולם השנייה, גם כתגובה לשואה, אשר הסתכמה באשרור ההצהרה האוניברסלית של זכויות אדם על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות בשנת 1948.  אך, כחלק מהמין האנושי, אין אנו מתעלמות מתופעות אנושיות חיוביות המתגלות אצל הכובש, גם במסגרת הכיבוש שכולו בלתי-אנושי.
11:30  שער 1392, חבלה
אם כי יש פה כעת פעילות, החיילים מספרים לנו כי בין השעות 06:45- 08:15, יש פעילות רבה עוד יותר (ואנו תוהות, חרישית, מדוע בקיץ לא פותחים את השער מוקדם יותר?).  סוסים וחמורים מפנים דרך למשאיות וטנדרים, סוס אחד צוהל ללא רסן, אחר עומד עניו, ממתין, כרוב הנהגים והעגלונים.  בינתיים פועלים בשדות אוספים ירקות שורש, ורק מאוחר יותר אנו מגלות כי מדובר בתפוחי אדמה, והם שומרים גם את העלים הדהויים ומובילים אותם לכיוון חבלה בעגלה אחרת עם סוס ועגלון.
11:50  הסוס הזה אינו מרוצה מהזמן הדרוש לבעליו לעבור את חומת ההפרדה, למבנה הבטון מעברו השני, לבדיקת תעודת הזהות שלו (פעם נוספת – כי הרי הוא כבר עבר פה מוקדם יותר הבוקר!).  הסוס עובר, לבדו, ללא עגלון, אך אדם אחד תופס במושכות ועוצר אותו בעוד החיילים מסתכלים.  כעבור 7-10 דקות חוזר בעל הסוס.כעת נבדקת בקפדנות עגלה אחרת, רתומה לסוס, עם מטען של קרטונים סגורים, מעברו השני של חומת ההפרדה.מן הכיוון השני, צעיר מגיש את תעודת הזהות שלו לחייל השומר אותו אצלו עד שהצעיר חוזר מעברו השני, ה"ישראלי," של חומת ההפרדה.
11:55  כעת אין איש, ילד, משאית או סוס ועגלה משני עברי חומת ההפרדה.  אך עדיין יש אנשים במבנה הבטון שם נערכות הבדיקות.  חיילם אחרים, שלא רואים אותם, עוסקים בבדיקות, כך שלחיילים שאנו רואות יש זמן לדבר (כנראה שחיל השריון לא שמע את ההוראה ש"אסור לדבר עם מחסום ווטש"!).  אנו מעירות שהכל מתבצע כל כך לאט – בוודאי בהתאם למדיניות.
12:30  ראס א-טיה
בהתחלה אין אנו רואות פלסטינים, והחייל ממגדל התצפית יושב בצל המחסה מבטון המיועד לפלסטינים.  הוא נינוח, ובאותו רגע עובר זוג נשוי שמספרים לנו כי אלה חיילים טובים, אך חבל שלא ראינו את אלה שהיו כאן לפני שבועיים, שהיו איומים!  גם פה, כמו בחבלה, הכל איטי מאוד, בוודאי בהתאם למדיניות, כי חיילים אחרים המצטרפים אלינו מספרים כי לחוץ מאוד כאן בשעות הבוקר המוקדמות.
12:40  כולם נבדקים, כולם חייבים לצאת מן הרכבים או לרדת מעגלת הסוס או עגלת החמור (יש יותר עגלות חמור כאן מאשר בחבלה).  חייל לוקח את התעודה של אשה זקנה המובילה עגלה מלאת חציר, מביא אותה למבנה הבדיקה מבטון, שם היא נבדקת, ומחזיר אותה לאשה הזקנה שממשיכה לשבת על עגלת החמור שלה.
12:45 קבצות החיילים המשרתים כאן, גם הם מהשריון, מצטרפת אלינו, כי חומת ההפרדה ריקה מאדם ומרכבים.  אחד מהם מעונין במחיוד במעשינו, מה קורה לדוחות שלנו, וכו'.  האחרון שמצטרף הוא המפקד, סמל, המורה לנו לא לשאול את החיילים שאלות אישיות, ואז תוהה ממה אנו מתפרנסות?!  המפקד חוזר עם שני חיילים למרכז אזור המחסום כאשר ילדים מתחילים להופיע בדרכם הביתה מבית ספר.  בעוד אנו מתכוננות לעזוב, החייל הבודד מתחת למחסה מוציא ספר מהקיטבג שלו, מניח את רגליו על חומת הבטון מסביב למחסה ומתחיל לקרוא!
קלקיליה
על אף שכמעט אין סימן לחמסום שהיה פה קודם, יש בונקר מוגן קטן במפלס הקרקע אשר נראה נטוש.  מגדל התפצית בחמנה הצבאי מאוייש, והכביש לכיוון קלקיליה מלא נטיועת אביב צבעוניות.
כביש 505
צמחי גזר קיפח גדולים ולבנים פורחים בשדות החד-גוניים ליד הכביש, כבר צבועים בחום של קיץ.
לפני קדומים
אנו רואות שני טנדרים היורדים בשביל העפר המוביל לבית ממערב למאחז המתנחלים בשבות עמי, בית שטרקטורים צהובים תמיד חונים מלפניו, שברור כי הוא שייך לפלסטינים (דודי מים שחורים על הגג).  שני טנדרים פונים ונכנסים להתנחלות קדומים.  חשוב בשבוע הבא להמשיך לעקוב אחרי מה שקורה כאן.

  • חבלה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום חבלה (1393)

      מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.
      חבלה: השער בשלבי סגירה
      Nina Seba
      Aug-18-2025
      חבלה: השער בשלבי סגירה
  • מחסום קלקיליה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום קלקיליה היה מוצב ביציאה מהעיר (שטח A) על הכביש היוצא מהעיר לכיוון מזרח, ומתחבר לאחר 1 ק"מ לכביש 55. כשהמחסום היה פעיל, עד 2009, צפו המשמרות בתורים ארוכים של מכוניות הנבדקות ביציאה היחידה מהעיר לשאר יישובי הגדה. המחסום בוטל אחרי השלמת הגדר המכתרת את קלקליה משלושה עברים ובניית הכביש התחתי העובר מתחת לכביש 55, אך יש נוכחות צבאית במחנה שבכניסה לעיר.

      עם התחלת העבודות על גשר כביש 444ב-2021 - נפתח מחסום קלקיליה החדש באזור המשתלות ממערב לכביש 55. 

       

      Azzun: Enclosed by a high fence and the gate to the village is closed
      Nina Seba
      Aug-18-2025
      עזון: מגודרת בגדר גבוהה והשער לכפר סגור ומסוגר
  • ראס עטיה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. על מנת לכלול את היישוב אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר. הגדר כיתרה את ראס עטייה ואת חאבלה מכל עבריהן. ראס אטירה דבעה ווואדי רשא, נכלאו במרחב התפר אל שטח הגדה לצרכי עבודה  וכו'. היה מחסום שדרכו עברו תושבי הכפרים אלה לגדה. המחסום יותר בעקבות בג"ץ: הגדר הוסטה כך שכפרים אלו נכללו בשטחי הגדה ולא בתוך מרחב התפר.

      למעט שני מעברים: בצפון מנהרה מתחת לכביש 55 המחברת את חאבלה עם קלקיליה, ומדרום כביש לכיוון כפרים ועיירות אחרים באזור, כסניריא, כפר ת'ולת ועזון. בגדר שממזרח לכפר שער חקלאי הפועל 12 שעות ביממה, ומשמש את תושבי הכפר שלהם אדמות חקלאיות שנותרו מחוץ לגדר, וכן את תושבי הכפר ראס א-טירה, שנותר אף הוא במובלעת אלפי מנשה שבצד הישראלי של הגדר. תוואי הגדר באזור שונה בעבר בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ‏‏[3]. עתירה נוספת שהגישו תושבי האזור נגד התוואי החדש נדחתה.

לתרומה