חזרה לדף חיפוש דוחות

חווארה, אסרו על ישראלים לחזור הביתה אחרי ביקור משפחה בחג

מקום או מחסום: חווארה העיר והמחסום
צופות ומדווחות: חווה ה., ויוי צ., נוגה ק., רוני ה. (מדווחת)
30/12/2006
| אחה"צ

חווארה, 30.12.06, אחה”צ, כשנהגנו על כביש מס. 60 חפשנו מחסומי-דרכים, תלוליות עפר או מחסומים שיתכן וסולקו במסגרת ההקלות המובטחות, אבל לא הצלחנו להבחין בשום הקלה בהגבלות התנועה.

רק בצומת ג’ית המחסום לא היה מאוייש.
בחווארה חוסל שוק הרוכלים כדי לפנות מקום לבניין של מסוף.
ביום הראשון של איד אל אדחה הייתה תנועה יחסית קלה. לא הרבה אנשים עמדו בתורים אבל ההמתנה הייתה בכל זאת ארוכה. הפלשתינאים יצאו מן המחסום לבושים בגדי חג אך עם פנים חמורים. הם התלוננו שלא הופעלו שום הקלות. הם קיוו שלא יהיה עליהם לחכות היום, אבל לעומת זאת בזבזו 25-45 דקות בתורים. החיפושים היו כרגיל ובגלל המצב הכלכלי הגרוע הם לא נשאו הרבה חבילות.

נקראנו לעזרה על ידי שני גברים צעירים, ישראלים, בעלי תעודות זהות כחולות. הם לא הורשו על ידי החיילים לעבור מפני שלא היו אמורים להימצא בשכם.
אנו מתקשרות למפקד המחסום לומר לו שבהתאם לדיווחים בכלי התקשורת ערבים ישראליים מורשים לבקר קרובים באזורים הפלשתינאים בזמן החגים. הוא אינו יודע על כך ואין לו פקודות.
אנו מדברות עם הנציג של המת”ק במחסום. גם הוא אינו יודע אבל מכל מקום אין הוא מטפל בישראלים.
אנו מתקשרות לקו החם של הצבא. כן, הם יודעים על ההחלטה הזאת, אבל אין להם סמכות משפטית בכל מה שנוגע לישראלים.
נדמה כאילו לאף אחד אין זכות להחליט בעניים ישראלים, מלבד לחיילים שמותר היה להם לעכב אותם. הזמן עף, וכעת יש כבר 10 פלשתינאים עם תעודות זהות ישראליות שמחכים לקבל את התעודות שלהם.
משפחה אחת עם שלושה ילדים קטנים רועדים מקור.
החיילים ונציג המת”ק מסתובבים בשטח מבלי שהדבר יפריע להם. הם מוכרחים לקרוא למשטרה.

כל מי שאנו מתקשרים עמו מסכים עמנו, אבל…כל אחד יודע שפלשתינאים ישראליים מורשים לבקר קרובים באזורים הפלשתינאים – מלבד החיילים שאינם יודעים דבר!

בסופו של דבר אנו מחליטות לצלצל לח”כ ברקה, שמבטיח לעשות משהו.

אנו מתקשרות לעמירה הס שמתקשרת לחדר המלחמה של החטיבה. כן, כמובן, לישראלים מותר לבקר קרובים בזמן החגים. נעביר את הפקודות למחסום. בסופו של דבר, אחרי כמעט שעה של התעכבות, עשרת הישראלים משוחררים ויכולים לחזור הביתה!

אנחנו רוצות להיות בטוחות שאחרי שאנו נעזוב החיילים לא יעכבו יותר מחזיקי תעודות זהות ישראליות.

“על כל מקרה ומקרה יוחלט באופן פרטני” – זאת התשובה, ואני מבינות ששום דבר לא בטוח. אנו גם למדות שהייתה החלטה לפני כחודש שלכל תושבי שכם, גם הצעירים, יש הזכות לעזוב את שכם. אולם הנסיון שלנו אינו מעיד על כך. ובכן אומר לנו נציג המת”ק, יש ימים בהם ההחלטה הזאת אינה מיושמת.. (מה שמיושם תמיד היא הסיסמא “להחזיק את התושבים במצב מתמשך של חוסר בטחון“).

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
לתרומה