חווארה דרום יום ד’ 19/1/05 אחה”צ משקיפות: צביה ש’, אילת ב’ (מדווחת) בור מים עמוק במסלול מצפון לדרום בין עמדת הבידוק המבוטנת לסככת המעוכבים המבוטנת.הקרוסלות תקועות. כולם עוברים מסביב מה שלא נחמד כל כך במבול הנוראי שלא חדל לשנייה אחת.המוני אנשים + ילדים + תינוקות + חבילות + מזוודות. והמוני כבשים לעולה… עוברים די מהר. נהר אדם רץ, מדדה, שוחה, בתוך נהרות של בוץ בתוך נהרות של גשם צולף וקפוא.המזוודות נבדקות על הרצפה כרגיל, בתוך השלוליות כמובן.הסבלים נכנסים עם העגלות למכלאה הריקה ממעוכבים ושם נבדקות המזוודות אחת אחת אבל בלא לשפוך את כל תכולתן על הכביש.היה מעוכב אחד לא יותר מ – 10 דקות.3 צעירים אזרחי ישראל תושבי רמלה רוצים לחגוג עם אביהם, תושב נבלוס את חג הקורבן. האב אסור ביציאה מהעיר והכין 2 כבשים לשחיטה… עשינו מאמצים בלתי נלאים למרות שידענו מראש שזה די אבוד עד שהגענו לשירן, קצינת פניות הציבור בפיקוד מרכז ונענינו שהיה עליהם לשלוח אליה פקס מפורט לפני כשבועיים ואז אולי, אולי, אולי….המשפחה הזאת כמו רבות אחרות כנראה – לא חגגה ביחד את החג. אימם, אגב, לא פגשה את בעלה כבר 4 שנים. היא אזרחית ישראל והוא לא.בין סככת הבידוק לסככת המעוכבים יש רצועת בטון. המגיעים מצפון עולים על הרצועה בדרכם אל המוניות ואז נופלים לתוך שלולית עמוקה אשר נקוותה מדרומה. מסלול מכשולים אידיאלי ! אם הם לא נספגו מספיק מהמחסום הצפוני עד הדרומי – השלולית משלימה את התהליך.דחוף! דחוף! דחוף! לתקן את המפגע!במתחם המוניות והבסטות מתמרנים העוברים עם התינוקות והצרורות בידיים והפעוטים הקטנים אחריהם בין המוניות הנוסעות קדימה ואחורה… פחד אלוהים!נתב”גחווארה 2000! וברקע מפליגים, חולפים להם האוטובוסים של “דן” ומכוניות הדגלים הכתומים של אדוני הארץ, בהשקט ובבטחה משפריצים שלוליות לכל עבר… רטובות עד לשד וקפואות חזרנו לבתינו החמים והנעימים.