חזרה לדף חיפוש דוחות

חווארה, יום א’ 14.12.08, אחה”צ

מקום או מחסום: חווארה העיר והמחסום
צופות ומדווחות: נעה פ., יהודית ב. וטל ה. (צילמה ורשמה)
14/12/2008
| אחה"צ

 

יצוין שזה יום החול הראשון מאז נפתח המתקן הזה; יום שהוא לא חג ולא שבתון ויש סטודנטים ומסת אדם רגילה הנעה לענייניה בין עיר המחוז וסביבתה הקרובה והרחוקה.

מאות רבות של פלסטינים בכל רגע נתון זקוקים לעבור כאן.

צילומים: מחסום חווארה החדש: תיל תיל ועוד תיל = סדר צריך להיות

 
.

מחסום חווארה 15:15

כל העמדות פעילות כל הזמן. משאית שיקוף ליד עמדת בידוק הרכב פעילה גם היא.

שני מסלולי בידוק רכב (ולא אחד כבעבר), למכוניות יוצאות משכם.

מת"ק – אדם. מפקד – סג"מ X

כפי שכבר נמסר, מחסום חווארה – המתקן החדש – אכן שדרוג אדיר של המרחב החזותי.

רעיון המבנה הבסיסי נשאר כשהיה: פלסטינים מגיעים מתוך שכם אל מתחם המחסום, נעמדים בתורי המתנה לבידוק. שלושה תורים לגברים צעירים (כל פי קביעת גיל המשתנה תדיר) ותור אחד מיוחד לנשים-ילדים-קשישים-ובעלי מוגבלויות תנועה כלשהן.

במקום תורי ההמתנה המסודרים בטור עורפי מוקפד ומתוחזק בכוח קני הרובים של החיילים המאבטחים שנהגו להסתובב קרוב אליו ולהשליט 'חינוך' מחסומי עליו דובר כאן רבות, המצב כעת שונה:

התורים הופכים לגושי אדם צפופים ומועכים וזעקות השבר של הנמעכים הממתינים גם שעה וגם שעתיים ויותר נמסכות בין הצעקות הנשמעות כל הזמן אבל כל הזמן במערכת כריזה אימתנית : 'אירג'ע לוורא!' שזה 'זוז אחורה' בערבית. אלא שאין להם לאן לזוז חוץ מאשר לשנות את כיוון המעיכה מלפנים לאחור.

הכורזות הן כתמיד חיילות יחידת המעברים של המשטרה הצבאית, וכעת הן יושבות, מוגנות, מוסקות, מופרדות הרמטית מהאוכלוסייה הנבדקת – בתוך תאי בטון עם דלתות של מקלטים אטומיים, והכול אכן אטום היטב. אי אפשר יותר לעשות להן כל רע. החיילים הגברים – פחות מספרם עכשיו מאשר קודם – מהלכים אנה ואנה קרוב לתאי המצ"יות, לראש התור, לקרוסלות, ועיקר האקשן מתנהל בין הכריזה שכאשר איננה קריאת לזוז לאחור, מדי פעם יש בה עוד מלים בערבית כה עילגת ובעוצמה כה חזקה שקשה מאוד לקלוט את משמעותן, וזאת אומרים הפלסטינים, לא אני.

מה עוד צריך לספר? אין עוד. אם יש או אין מעוכבים? מי יודע? מי רואה? מי שומע?

כולם מעוכבים. לא מורשים לנוע הלאה לתוך יומם. תקועים בתוך נוהלי החאקי שחונקים את חייהם.

מה שכן רואים גם מקרוב וגם מרחוק זה את המון האדם הנדחס כמו בימים הרחוקים ההם שקיווינו שחלפו, ורואים לאחר שיצאו את הילדים הקטנטנים מתוך התור המיוחד הצדדי שגם בו מחכים לפחות חצי שעה בתנאי מעיכה ומחנק מפחידים.

היות שמשאית השיקוף מרוחקת כעת מהתורים – ומשרתת רק את בדיקת הרכב – אז כל תכולה של כל שקית נישאת ביד פלסטינית חייבת חיטוט קפדני מקרוב איכשהו, ולכן כל תהליך הבידוק בתורים הרגליים פשוט אורך פי שלושה זמן. אנשים יוצאים מרים/זועמים/נואשים עד כדי כך שאפילו אלה שתמיד בירכו אותנו בחיוך ובמלת אקראי עוברים על פנינו דוממים, מטים מבט לעבר השני.

הפכנו גם אנו במופגן לחלק מן הישות הרומסת, המסודרת, המובנת-מאליה.

אה כן – הוחזרה עטרה ליושנה: נשים (מ"ציות) ישראליות בודקות גברים פלסטינים (בתורי הגברים), גברים ישראלים בודקים נשים פלסטיניות (בתור הצדדי המיוחד). להשלמת העטרה: יש גם ברוך השם כלב חוצות צעיר שמשוטט ביציאה הצרה מהמחסום. צרה על שום מה? הרי השקיעו מיליונים בשדרוג ההנדסי הזה? פטור בלא כלום אי אפשר. אמנם פתח היציאה ממתחם המחסום לעבר המוניות רחב ידיים, אבל מה – ,חסמו אותו בבטונאדה כך שלצאת ממש בגוף אפשר רק דרך שני שבילים צרים צרים משני עבריו. עיינו נא בתצלומים שהעברתי באחרונה.

מבט פרידה: איש צולע עם מקל וגבס עומד יפה בתור הצדדי המיוחד כמו כולם, חצי שעה לפחות,

וסביבו זאטוטים ממשיכים להימעך וללמוד מה שווים חייהם למען השקט הנפשי של עם ישראל.

ידידנו הרוכל שתמיד אבל תמיד צחק ושמח לראותנו בעבר קיבל את פנינו בפנים מכורכמות ולא חיכה אפילו לשאלתי כשאמר לי שלוש פעמים בעברית צחה: המצב זיפת. בבוקר רק בשביל לעבור הנה למוניות עמדתי יותר משעתיים.

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
לתרומה