11.55 – מחסום מעלה אפרים – בלתי מאויש.

 12.15 – מחסום חמרה – ריק. תנועה מאוד דלילה. חם מאוד והעמידה בשמש קשה לאנשים. סככת הצל שנבנתה כביכול לרווחתם של הפלסטינים נעולה בשער ברזל ומשמשת מחסן לחפצי החיילים. הפלסטינים עומדים בשמש. אבל בזמנו, זה הצטלם טוב…

מפקד המחסום מנסה לסלק אותנו באיום שיסגור את המחסום " לא טוב לי לראות פה ישראלים…."

בכל הבקעה נוכחות צבאית גדולה. ליד כרמי התנחלות בקעות מוקם מאהל חיילים והם מתרוצצים בשטח ברובים שלופים ואנחנו נוסעות לנו בשטח באמצע הקרב הגדול הניטש בין החיילים והכלום. מעלינו עוברים 2 מטוסי תובלה כבדים, נמוך-נמוך, עד כדי כך שכולנו הרכנו את ראשינו. רעש מחריש אוזניים (למען יראו וייראו?).

לאורך כביש אלון (548) עובד בולדוזר של הצבא וחופר תעלה עמוקה יותר ומכשול עפר גבוה יותר בכדי למנוע מתושבי הבקעה הפלסטינים לעבור אל מרכז חייהם שבגדה 

13.50- מחסום תיאסיר. מעבר מהיר, אך תנועה דלילה. הילדים עוברים בתוך האוטובוס ולא נדרשים לעבור רגלית. בדיקה מדגמית מהבקעה לשטחי הרשות וולכוון הבקעה כל מכונית נבדקת , אך אין עיכובים.

מכוניות שאינן רשומות בבעלות תושב הבקעה או שלא בעליהן נוהג בהן – נשלחות לאחור. מנועות מלהיכנס לבקעה.

17.00 – נסענו לעוג'ה שליד יריחו. בכפר בדואי שממזרח לעיירה מקימים ה- Jordan Valley Solidarity  בניין קטן מבוץ עם קש , בעל חדר אחד, שישמש כבית ספר לילדי הבדואים . שלט גדול מעיד על כך ששמו "ויטוריו אריגוני" על שמו של פעיל השלום שנרצח בעזה. הפעילים – פלסטינים ובינלאומיים מרוחים בשכבת בוץ, אך העליצות שורה בכל.

חזרנו דרך התנחלויות אלון, כוכב השחר וכו' – דרך יפהפיה מלאה מטיילים (הרי הפסח נגמר כבר, אין לימודים? עבודה?). הגדה מעוטרת בשלטי חוצות: "דין יוסף כמערת המכפלה" הקוראים למתנחלים לבוא לקבר יוסף .