ינון לוי, המתנחל שהרג את עודה הדאלין, משתלט על שטחים נרחבים
עברנו את מחסום מיתר, נטוש כרגיל….כמעט שנתיים! מתחילת המלחמה.
מה שאומר , שפלסטינים לא מורשים להיכנס ולעבוד בישראל. אין להם עבודה, אין פרנסה, שנתיים! המצב נורא, חלק ממש כבר נזקקים לעזרה. אחרים מצליחים עוד איכשהו, למכור בע”ח, למכור שמן זית, לבנה וכו’.
פנינו לכביש 317 ורואים לפני עשהאל שטח עצום מגודר, שטח שהיה של מקתל מסלם, שחי בו עמאר עוואדה, שמשפחתו גורשה בתחילת המלחמה לסמוע. עכשיו יש שם פרות ועל השטח השתלט ינון לוי, האיש שירה למוות בפלסטיני, באום אל-ח’יר.
מול עשהאל רואים בולדוזר של מתנחלים, מכין את השטח לסלילת דרך.
לאורך הנסיעה רואים הרבה חלקות חקלאיות, המגודרות, של מתנחלים והפתוחות, של פלסטינים.
הגענו לעזאם בסוסיא, והייתה אצלו קב’ אורחים ישראלים שהגיעה עם המורה לערבית שלהם. הם עושים סיורים בשטחים ותוך כדי כך, לומדים ערבית. היו שם א/נשים ממחסום ווטש ומבדרך להחלמה.
עזאם שולט בשפה העברית, אבל בגלל הקבוצה, דיבר ערבית והמורה שלהם תירגם. עזאם סיפר על היסטוריית החיכוכים בין הישראלים לפלסטינים, שהחלה לדבריו, ב-1986. לאורך הזמן, ובמיוחד בשנים האחרונות, חלה החמרה.
כיום סוסיא ממש מוקפת במאחזים :
משפחת לוסקי, עם פרות
משפחת מלכה ופבל, עם עיזים
משפחת פלד, עם כבשים.
עזאם סיפר בפרטים, על התקריות איתם (תקריות שדווחו בדוחות שלנו) ועם המשטרה….
לאחרונה הפלסטינים התארגנו לשמירה בלילה עד הבוקר, יש משמרות של כ-10 אנשים, עם פנסים (כמובן ללא נשק), וזה, קצת מצמצם את הטרדות המתנחלים.
גם במופקרה עושים משמרות לילה.
לעומת זאת, בח’לת א-דבע הרסו אפילו את המערות שהאנשים גרו בהן והם חיים עכשיו באוהלים…
התמונה שמתקבלת קשה מאוד, של גירוש, התעללות, מצוקה כלכלית וכל זה לוחץ ומלחיץ את הפלסטינים.
נקווה שהם יחזיקו מעמד ולא יתפוצצו, כי ניראה, שלזה שממשלת ישראל מחכה….
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TzadikFeb-10-2026והטבע חוגג שעב אל בוטום
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TzadikFeb-10-2026והטבע חוגג שעב אל בוטום
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
