מופקרה - מתנחלים אלימים זורקים אבנים ופוצעים ילד
משמרת למופקרה, מסאפר יטא
המשמרות שלנו לרוב מתוכננות, אבל לפעמים, בעקבות מקרה חריג, אנחנו משנים יעד.
כך היה גם היום. אנחנו בדרכנו למופקרה, אל פאדל ומשפחתו.
חשוב לציין שהכניסה לכפר, דרכה נהגנו להגיע, חסומה, כמו כל יישובי השטחים הכבושים.
הדרך בה נסענו עוברת בא-תוואני, וכך בדרכנו על דרך עפר בין תוואני ומופקרה, פגשנו את נעים עדרה, אחיו של נאסר עדרה מתוואני ואשתו, בשטחם החקלאי. קודם לכל התענינו בבנם, זכריא, שלפני מספר חודשים נורה בבטנו ע”י מתנחל, לאור יום, ליד המסגד ונפצע באורח קשה מאוד. שמחנו לשמוע שמצבו השתפר במעט.
נעים מראה לנו גדר סלעים שהקים הוא עצמו ב-1986, כדי לתחום את שטחו. הוא מספר שמתנחל מחוות מעון, ניסה להזיז את הסלעים עם הטנדר שלו, וכמובן לא הצליח. למשטרה שהוזעקה ע”י נעים, סיפר המתנחל שזו הייתה תאונה. מבינות.ים ?
אנחנו ממשיכים למופקרה. גשם שוטף יורד, ופאדל ובניו רועים את הצאן בואדי בינם ובין ההיאחזות הסמוכה אביגיל.
אני מנסה לצלם את רכבי המתנחלים העומדים ליד הכביש המוביל לאביגיל וצופים בפאדל ובניו רועים. דקה לא נותנים מנוחה.
עם המשפחה נמצאים שני מתנדבים שמלווים את הכפרים באזור, כמה שניתן ואפשרי. כל הכבוד להם.
בנות המשפחה מזמינות אותנו למערה בה נמצא תנור שמחומם ע”י עצים, ולידו נעים בקור הזה.
פאדל מגיע כדי לפגוש אותנו ולספר מדוע הזעיק אותנו. יום קודם, בשעה 14.30, הגיעו ארבעה מתנחלים מאביגיל לשטח החיטה של פאדל עם העדר שלהם, כדי שירעו וישבעו. אחד מהם מבוגר, והשלושה נערים. באותו זמן, פאדל רעה בסמוך למטע הזיתים שלו, את עדרו.
שניים מהמתנחלים הצעירים והאלימים, זרקו אבנים על אחמד בן 11 וחצי ואדהם אחיו, גם הוא ילד, על פאדל ועל העדר. כתוצאה מכך אחמד נפצע ברגלו והובהל עם אמבולנס לבית החולים ביטא.
הוא סובל מכאבים וצליעה ויישאר להחלמה בבית.
ארבע כבשים נפצעו ופאדל הזעיק וטרינר לטפל בהן.
המשטרה שהגיעה בעקבות תלונה למשטרה, לקחה עדות מהנערים הפוגעים ועורכת דין לזכויות אדם, נטע עמר, מטפלת במקרה.
אדוני הארץ שעושים הכול כדי לגרש את הפלסטינים משטחיהם, פועלים יום ולילה.
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

-

