אחת המטרות של המשמרת הייתה להכיר לאורח מחסומים חקלאיים וחיים בכפרי הגדה. עברנו במחסום אליהו תוך הסברים על גדר ההפרדה ומרחב התפר.

בעזון התארחנו בדירתו החדשה של ע׳. פגשנו את אשתו ושניים מבניו. המשכנו לכפר ג׳מאל. עצרנו במכולת של ז׳ לשיחה על המצב. היה מאד רוצה לטייל קצת בישראל אך בעקבות הלוחמה בעזה הועלה לאחרונה הגיל המאפשר כניסה ללא היתר ל-60.

הגענו למחסום פלאמיה צפון (914) קרוב ל-13:30. חנו שם מספר לא קטן של מכוניות פרטיות. בגינת המשאבה שוחחנו עם העובדים שאמרו שהשער אמור להיפתח באחת וחצי אבל לאחרונה החיילים מאחרים לעתים קרובות. לפעמים בבוקר הם מגיעים אחרי 8:00 במקום ב-6:00 או 6:30. אבל זה לא מעכב את החקלאים כי הדרך פרוצה. ואכן כשהתקרבנו למחסום ראינו שחסרו חלקי גדר, מימין או משמאל לשערים בשלוש הגדרות. המעבר חופשי אפילו לטרקטורים.

לאחר שחיכינו עוד זמן מה ולא ראינו פלסטינים מגיעים למחסום, עזבנו בגלל אילוצים של לו”ז, ולא חיכינו לחיילים.

המשכנו למחסום ג׳יוס צפון (935) כדי להראות לאורח את החלקות המטופחות בשטח שהוחזר לאחר הסטת הגדר מערבה בעקבות בג”ץ. חזרנו דרך כביש המערכת וג׳יוס, שם עצרנו לקנות פירות אצל אדם שסיפר בעברית טובה שבעבר עבד בבניין בישראל. ליד המכונית נשאלנו ע״י עוברי אורח אם באנו לפגוש את נ׳.

למחסום חבלה (1393) הגענו אחרי סגירתו, מה שלא מנע מקבוצה של כשישה צעירים לעבור לצד השני דרך פרצות בגדרות. סיימנו בשיחה על כוס קפה אצל ע׳ שהסביר לאורח את המצב באזור.