היום יצאנו למחסומים לאחר הפסקה בת חודשים ארוכים מאז השבת השחורה בעוטף עזה

06.15 מחסום ברטעה לאחרונה נוספו 7,000-9,000 אישורי מעבר לפועלים שהולכים לעבוד במרחב התפר. האישורים ניתנים
לבני 35 ומעלה. עדיין אין מעבר לעבודה בישראל אך בעצם מי שעובר לברטעה המזרחית יכול להמשיך ללא הפרעה לישראל.
המחסום נפתח מאוחר, בשעה שש, מה שגורם לאיחור לעבודה וכל המשתמע. 

קילוח דליל אך קבוע של פועלים בעלי מזל (כי הם מיעוט שיש לו עבודה ואישורים) זורם החוצה מן המחסום. אנו עומדות
במגרש החנייה העליון ומנסות לדובב את הפועלים, רובם צעירים. הם מבקשים שנעזור להם להקדים את שעת הפתיחה.
מישהו מיעבד מספר על החיים הקשים מאז פרצה המלחמה. יש בעיירה אנשים שסגרו להם את החשמל כי אין כסף לשלם,
רבים יושבים בבית כי אין להם עבודה. אחר מספר דווקא שהחיים קשים אבל “מסתדרים..” ארבע נשים מיעבד שעובדות
בשח”ק במפעל למזרונים (המייצא לאירופה) חברותיות מאוד, ממתינות להסעה. מחסום טורה קרוב יותר ל א-ת שחק אבל
נפתח יותר מאוחר – בשבע, לכן הן עוברות מכאן.

מגרש החנייה מלא במוניות מיניבוסים.

07.00 מחסום טורה הולכי רגל יוצאים מהמחסום ונאספים ברכבים שלוקחים אותם לעבודה בא-ת בעיקר. חומת הפרדה
ארוכה ארוכה מובילה אל המחסום ומעבר לו. מעל הקצה העליון מחוברים לה לוחות של רשת פלדה, למניעת המעבר בסולם וחבלים.
המעברים הפיראטיים מהגדה לישראל והפוך, נמשכים מעל לחומה ומתחת לכבישים (בגשרונים), כך שהחומה הזו נועדה
בעיקר לנפח את הכיסים ל”מקורבים”. אי אפשר שלא להיזכר בקו הביצורים לאורך תעלת סואץ הקרוי קו בר לב, שתרומתו
במלחמת יום הכיפורים לא הוכחה, מסיבות שונות, אך תרומתו לקבלנים של בטון היתה משמעותית ביותר.

בתמונה חומת ההפרדה (גובה 9 מטר) שמגיעה מדרום מערב אל מחסום טורה (נראה בקצה הכביש) וממשיכה ממנו והלאה לצפון מזרח,
ומעליה שבכות פלדה (2 מטר) שאמורות למנוע מעבר בני אדם בעזרת סולמות וחבלים

המשכנו למחסום חקלאי עאנין, כפי שעשינו במשך שנים רבות במשמרות הקבועות לפני פרוץ המלחמה בעזה. הוא כמובן סגור, בלי קשר למלחמה. ההחלטה נלקחה בעקבות החלטת הכובש הנאור שמאות הדונמים של הזיתים, שהופרדו מהכפר עאנין בגדר ההפרדה (היום ‘החומה’) לא זקוקים כלל לעיבוד ולטיפוח יומיומי וכי בעצם האישורים לעבור בו נוצלו לרעה על ידי ‘לא חקלאים’ שעברו
בו פעמיים בשבוע כדי לשתות קפה באום אל פחם ועל הדרך אולי כדי למצוא עבודה יומית. כך הכיבוש יוצר טרור ומטפח תשתית שנאה
ורצון לנקמה. כל תינוק יכול להבין את זה.

בתמונה מחסום עאנין שומם. השער הקטן להולכי רגל והשער הגדול לטרקטורים ולרכבים – מי יודע מתי ישובו וייפתחו. חקלאים מעאנין
התחננו שנסדר להם מעבר ממחסום ברטעה. בלי טרקטור יעבדו בזיתים בידיים, יסלקו את העשבייה ויגזמו את הענפים המיותרים. יומיים שלושה,  לא יותר.
המתק הפלסטיני לא עוזר להם בכלום.